Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1882-01-01 · Heft 10 · p. Seite 454

454 Die Agada bet Tannaiten. Dem entsprechend lehrt I., im Gegensätze zu Eliener '), daß die Festtage zur Hälfte weltlichem Genüsse, zur andern Hälfte dem Studium geweiht seien"). — Die Männer, welche das Volk richten und belehren, müssen jedoch von ihrer Arbeit sich lossagen, um.nur mit der Lehre sich zu beschäftigen und ihres Berufes würdig zu sein"). Das Lebenselement Israels ist die Thora und so wie, nach Hiob 8, I I, Schilf und Ried nicht ohne feuchten Grund groß werden kann, so ist es auch Israel unmög. lich, ohne die Thora zu leben 4). Den Inbegriff des religiösen sei, ist aus dem Zusammenhangs klar, wurde jedoch sowol von I e l l inek (bei Weiß zur Mech. 56 a) als von Fried mann übersehen. — Im Midrasch Schocher tob und im Jalkut zu ifi 1, 2 wird der Ausspruch J.'s als in einer Controverse dem Elierers über die Phylakterien (oben S. 308) entgegengestellt trädirt und zwar mit der Modification, saß als Minimum des Studiums schon das Recitiren der Schema-Abschnitte gilt: .ובתורתו יהגה יומם ולילה זו קריית שמע שאס אדם קורא אותו שחרית וערבית מעלה עליו הקב״ה כאלו יגע בתורה יומם ולילה. Hierauf folgt im Midrasch ein Satz Bar Kappara's, der mit anderen Wor ten daffelbe sagt, was I. in der Mechiltha: כל מי שהוא קורא שגי פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה. In b. Menachoth 9S b sagt das Letztere ähnlich der Amora Ammi: אפילו לא שגה אדם אלא פרק אחד שחרית ום׳ אחד ערבית קיים מצות לא ימיש. Hingegen wird 1b. der Satz vom Schema durch Jochanan im Namen Simon b. Jochai's so tradirt: אפילו לא קרא אדם אלא קריית שמע שחרית וערבית .קיים לא ימיש י) S. oben ©. 296. *) חלקיהו חציו לאכילה ושתייה וח׳ לבית המדרש. Pesachim 68 b, Beza 15 b. *) Mech. zu Exod. 18,22 (60 a): כני אדם שהם בדלים ממלאכתם ועוסקים בתורה יהיו דנין.את העם בכל עת. *) Mech. zu Exod. 17,8 (s. oben S. 94). Der Satz, als dessen Mitautor El e ar ar Chisma genannt wird, wol in dem Sinne, daß dieser als Schüler Josua's (s. Frankel 134, W e i ß II, 122) ihn tradirte, beginnt mit den Worten: המקרא הזה רשובם ומפורש על ידי איוב, wonach diese Deutung zu den allegorischen Deutungen der דורשי רשומות gehörte (s. oben S. 154). Doch kommt רשום sonst in solchem Sinne nicht vor, und es wird räthlicher sein, die Leseart des Jalkut סתום anzuneh- Men, da dies einen oft vorkommenden Gegensatz zu מפורש giebt: verhüllt — deutlich ausgesprochen. Josuä selbst sägt von den Sätzen der Schule Schammai's (Chagiga 22b s. S. 451): ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת במה וכמה.