Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1882-01-01 · Heft 2 · p. Seite 75

Kartusche Studien. 75 denn ein Anderer, führt; aber soviel ist mir klar, daß diese Trauer Nichts mit den Kreuzzügen, und Nichts mit der Erstürmnng Jerusalems in Hadaßi's Zeit zu thun habe, sondern lediglich dem Exils gilt. Daß nach Hadaßi's eigener Meinung man auch vordem in Jerusalem selbst ein אבל xar’ igoxrjv sein konnte, geht aus אשה״ב Alph. 187 Buchst. 2" hervor, wo es heißt: וככה שאול נשאל לפני אבלי משכילי נ״ע בירושלים, worunter vermuthlich N. Jeschua b. Jehuda gemeint ist. Und daß Ha« daßi ob seiner schweren Trauer über die exilischen Zustände und die Oede des Heiligthums den Beinamen האבל verdiente und sich selbst sogar beilegen durfte, wird Jeder bezeugen, der seine Auseinandersetzung über die Fasten (Alphbb. 243 u. ff.) liest, von denen wir hier besonders nur wenige Stellen herausheben: ואחר שהם אשר ראו קצת בנינו היו בוכים ומקוננים בער הבית הראשון, כאשר ביארנו לפניך : "לאחת כמה וכמה אנו שאנחנו נמים ונשפלים, ושוממות כלל בית ה׳ ועירו וארמון המלך וכל בתיו בעינינו אנחנו רואים שהם שומטים ומחוללים, ראוי לנו שנתאבל ונקונן ונספור ונבכה ונאנח ונצום כאבלי ירושלם עירך (Alph. 244, Buchst. כ" und .(״ל "פאת החכמה מחייבה לנו שנקוגן ונתאבל עצום יותר בימי השמחה והקרבן וחשיר שנאספו מבינינו מטה שנצום בשאר ימי חול שמעותיך (ibid. Buchst. .(״פ ועלינו להתאבל ולקונן בגלות כל ימינו ויותר על ימי השרפה אפילי אם יגיעו בימי שבתותיך ומועריך, כי ערבה כל שמחתך : "לכלל ימותינו נהאבל ונקונן אולי ירא ה׳ ויושיבנו כבראשונה, ועאכ״ו לימות השרפה ואנינה, כשיגיעו לימות שבתות ומועדים כאשר היו עושים נביאיך (Alph. 246 Buchst. כ" und ל"). Man ersieht ans dieser Zusammenstellung, daß Hadaßi die Trauer so ernst und so tief nahm, daß er Fasten an Fasttagen, die aus Sabbath fallen, nicht nur für zulässig erklärt, sondern wegen des Contrastes den Effect des Fastens an sonst der Freude geweihten Tagen um so höher noch anschlägt. Es muß aber Autoritäten gegeben haben innerhalb des älteren Karäismus,