Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1881-11-01 · Heft 11 (November 1881) · p. Seite 489

■ nach bem Untergang Jerusalems. 489 in den Worten (Exodus 19, 5): ״wenn ihr mein Bündniß bewahren werdet, so werdet ihr mir ein Eigenthum sein", sei auf das mit Abraham gestiftete Bündniß der Beschneidung Hillgewiesen ^). Die Frage über den absolute!( oder relativen Werth der Beschneidung war gerade in jener Zeit von aktueller Bedentung. ES ist nämlich eine auffallende Thatsache, das; gerade nach der Tempelzerstörung eine überraschende Vorliebe zahlreicher und gebildeter Heiden für das Judenthum zugenourluen hat. Die Erscheinung, worüber der zweideutige Moralist Seneea unter Nero seine griesgrämige Klage ausstieß: ״daß die Lebens-- weise dieses verworfensten Volkes (der Juden) so überhand nehme, daß sie in allen Landen angenommen wird, so daß die Besiegten den Siegern Gesetze gegeben haben," diese Erscheinung wiederholte und steigerte sich noch unter den flavischen Kaiser!(, den Zerstörern Jerusaleins. Josephus konnte noch im Jahre 93 unter Domitian schreiben: ״Bei der großen Menge entstand שאל א ג ר י פ ס המלך את ר' אליעזר הגדול :17 .0 אגרת בראשית (י *•ת ם חביבה פילה לפני הקב״ה למה לא בחובה בפתן תורה עם ד,דברות . . . . . . . אבי״ לו ר׳ אליעזר : אחה אפרר־־ז לי שאתה יודע ליקרות את התורה והרי אין אתה יודע . אפר לו טול והסתכל שעד שלא נתן הקב״ה את התורה נתן להם או־־? הפילה . ופנין שנאפר . . ושפרתבם את בריחי זו ברית פילה . וכן שכה ר' אליעזר: ושפרתם את בייתי זו ביית פילה . ור׳ עקיבא אופר זו ברית שבת. Dieselbe Relation kommt auch in Tanchuma (Abschn. ־1ך לך? Ende); ש^תל אגריפס הפלך אח ר' אליעזר וכי פאחר שהקב״ה חכב ארח המילה לפה לא נתנה בעשרת הדברות und auch dieselbe Erwiderung. Nur in Pesikta di N. Kahana Nr. 23 wird diese Unterredung, als zwischen Aguila und R. Clieser geführt, rcfcrirt: עקילס,- הגר leg.) עקיעילס שאל את ר' אליעזר . . . הואיל וחביבה היא מילה לפני הקב״ה ספני מה לא נתנה בעשררת הדברות und dieselbe Antwort mit dem Schlüsse: ושפרתבם ארת בריתי זו ברירת שבת וברית מילה. Indessen können beide Relationen historisch sein, dieselbe wichtige Frage kann Agrippa und Aquila an R. Elieser gerichtet haben, welcher die Beschneidung als constitutiv geltend gemacht hat. In derselben Stelle wird noch erzählt, das; eine Matrone dieselbe Frage an R. Jose gerichtet hat, der aber eine andere Antwort ertheilt hat.