Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1881-09-01 · Heft 9 (September 1881) · p. Seite 420

420 Beiträge zur vergleichenden Sagen- und Märchenkunde. "באותו השעה אמר המקום לירמיהו קום לך לענתות וקח את השדה סאת חנמאל דורך. אותה שעה חשב ירמיהו בלבו. שמא גוחן היא המקום ונושאים ונותנים בתוכה שאומר לי המקים לך קנה לך אח השדה: ביון שיצא ירמיהו מירושלים ירד המלאך מן השטים ונתן רגליו על חומת ירושלים ופרצן. קרא ואמר: יבואו השונאים ויכנסו לבית שאדונו אין בתוכו ויבזו אותו ,יחרבו ויכנסו לכרם ויקצצו את גפניו שהשומר הניחו והלך לו שלא תהיו משבחים ואומרים אתם כבשתם אותה. קריה כמשה ככשתם, עם הרוג הרגתם. באו השונאים וקבעו בימה שלהם בהר הבית הלכו ועלו להם בבימה האמצעית שהיה המלך שלמה יושב ונוטל עצה מן הזקנים. משם שנשתכלל בית המקדש שם ישבו השונאים ונטלו עצה (מן הזקנים) היאך לשרוף בית המקדש. עד שנמלכו ביניהם נטלו עיניהם והנה ארבעה מלאכים מרדים ובידם ר׳ לפידים של אש ונתנו כארבעה ויית של היכל ושרפו אותו: כשראה כהן גדול שנשרף בית המקדש נטל את תמפחיהות וזרקן לשמים. פחח פיו ואסר - הרי מפתחות של ביתך. אפיטתפום של שקר הייתי בתוכו." Im Talmud Tr. Taanith fol. 29 a sind es Schaareu von jungen Priestern, die auf das Tempeldach steigen und die Schlüssel in die Höhe werfen, indem sie rufen: ״O Herr der Welt! da wir nicht würdig befunden worden sind, deine Verwalter zu sein, so seien dir hiermit die Schlüssel wiedergegeben." Bei diesen Worten, heißt es, habe eine Hand vom Himmel herunter nach den Schlüsseln gelangt. Vgl. Frankel: Nach Jerusalem II, S. 265—267; Der letzte Hohepriester. Jalkut II, f. 45 b § 289. Eol. 39 a f., § 249 werden die Schlüssel von Jechonja in dis Höhe geworfen. Der Talmndrecension schließt sich Aboth de R. Nathan e. 4 au, vgl. Jalkut Chadasch s. v. pW Nr. 24. Die Sage von der durch übernatürliche Mächte herbeigeführten Zerstörung des Tempels und der Stadt klingt auch in andrren Sagen nach. So Echa rabb. ed. Amstrd. f. 54 a f., fol. 54 d und fol. 76 b f. ---- Echa e. 4 v. 12. Jalkut II, f. 71 e § 361. Jalkut Chadasch s. v. חורבן Nr. 40 sind es die