Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1881-09-01 · Heft 9 (September 1881) · p. Seite 407

Die Fabel in Talmud und Midrasch. 407 Diese Verse bilden daher in Talmud und Midrasch den Grundstock einer besondern Kategorie von Fabeln. In der hier so laut und eindringlich predigenden Weisheit (חכמה) hörte man selbstverständlich keine Andere, als die von Gott geoffenbarte Thora. Sie war also schon lange vor den! Schöpfungsalte der Liebling Gottes, der in vertraulichster Weise mit ihm sprach'). Diese auszeichnende Gottesliebe wurde aber auf jeden Einzelnen ihrer Buchstabe» ausgedehnt. Nicht nur der Gesammttext der Thora als Ganzes, sondern jeder Buchstabe in ihr als kleinster Bruchtheil ist so theuer und merth in Gottes Augen, das; er der allerhöchsten Auszeichnung einer Unterredung mit Gott gewürdigt wird. So entstanden die Buchstabenfabeln. Der Erste, dem solche Buchstabenfabeln beigelegl werde!«, ist Rabbi Akiba. In! טדרש אלפא ביתא דרבי עקיבא, auch אותיות דר' עקיבא genannt, neuerdings abgedruckt in Jellinek's Beth Hamidrasch, Theil III, finde» ivir die charakteristische Erzählung : Das Mpha-Beth vor Gott. Daselbst lesen wir nach den bereits rar gewordenen Kralauer und Amsterdamer Ausgaben dieses Midrasch Folgendes: אמר רבי עקיבא אלי כ״ב אותיות שבהן נתנה תורה כולה לשבטי ישראל והן חקוקין בעט שלהבת על כתר נורא ואיום של הקב״ה . ובשעה שבקש הקב״ה לבראות העולם מיד ירדו כולם ועמדו לפני הקב״ה, זה אומר לפניו בי תברא אח העולם . וזה אזמר לפניו בי תברא את העולם . בתחלה נכנם תי״ו לפני הקב״ה ואמרה לפניו רב״שע רצונך שתברא בי את עולמך שבי אתה נותן תורה לישראל עי" משה שכך כחוב תירה צור. לנו משה ונוי, השיב הקב״ה ואמר לה לאו, אמרה לו למה, א״ל מפני שאני עתיד לעשות בך חשם על מצחות האנשים הנאנחין והנאגקין.שנאם׳ (יחזקאל ט׳) ויאמר ד׳ אלו עבר כתוך העיר . . והתרת תי״ו על מצחות האנשים *) Siehe Talmud Babli, Sabbath 8^d, Chagiga 13 b—14 a, Pesiachim 64 a, Bereich. Rabba, Cap. 1, Pirke derabb. Elieser, Cap. IN und die zahlreichen Paratlelstellen hierzu.