Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1881-07-01 · Heft 7 (Juli 1881) · p. Seite 309

Handschriftliches aus München. 809 Möge» diese Erklärungen nach Cod. 56 unb unter Berück« sichtignng der Varianten in Cod. 62 hier ihre Stelle finden: .1 והנה גם הוא אחרינו . צ״ע מה חשובה היא זו והלא אץ כאן אלא שתי שאילות והוא טשי׳ ג׳ תשובו' וי״ל [ו ח ״ ם ר, 62 .60b] דגם ג׳ שאילות יש כאן, למי אתה פי׳ של טי אתה ועל זה טשיב לעכרך ליעקב . ואנה תלך חשובה טגחה היא שלוחה . ולטי אלה לפניך לטה אחה צריך והא כבר שאל ואמר ליעקב אלא ה״פ אותו של מי אלה ששולח לפניך הוא ככר עבר והשיבו הנה גם הוא אחרינו .פלטי/ .2 וישב. צ״ע למה כל הפסוקים מן וישב טתחילין בוי לכר. ח׳ פסוקים וכן במגילת רוח . וי״ל לפי שכולה וויץ יש מי ווי מגנות השבטים ומכירת יוסף וממיתה ער ואונן וטתפיסח יוסף וכן מגילת רות חר ששופטי' שופטיהם רכשאומר להם טול קיסם*) משיבים לשופטיהם טול קורה . או ממיתת אלימלך ומחלון וכליון חוץ מן ח׳ פסוקים לפי שנזדווג׳ להם חת ובכאן נזדווגה להם אסנת בת פוטיפרע . פלטי׳ גאון. .3 אח ד בת ם רעה . סי׳ רש״י שהיו מזלזלים בני השפחות ותשורי׳ [על אכר מן החי *)] ועל הערמת . והק׳ הר׳ יוסף כהן אם אמת היה אסאי נכשל בשלשחן כדפי׳ ר״שי ואם לא היה אמת צדיק כיוסף היאך היה טיציא לעז אחיו ומשקר לאביו . ותיר' [ותט״ה 62 .Cod] דאבר מן החי שהיו אוכלין *) בן פקוע בלא שחיטה ואיס למיחש למראית העין . ומילולי׳ בגי השפחות רכתיב וחגשן השפחות ותשחחוין דגהגו באמם גנאי לולולם והשבטים היי מגנים אותם על כך . וחשודין על העריות שנשאו כנעניות כראם' לקמן דהיו נושאי' האם והכת והם השיבו דאין שאר לגוי. ימיים נכשל כאילו ג׳ לפי שלא דן אותם לכף וכוח. ויקנאו בו אחיו . צ״ע . דשנאה היא נחלה מקנאה בחלום ראשון שנאוהו ובחלום שגי קגאוהי וחיה להיות להיפך ומי׳ [ותם ״ה 62 .6] דברזלום ראשן שנאוהו דהיו יראים פן יתקיים החלום ובחלום שני כשסיפר מאמו לא חששו אמרו בודאי הם דברים בטלי׳ ראטו בבר מתה ולא היחה שם רק קנאה . פלטי׳ גאון. *) C. 50 .היכם י) f. in C. 50. *) Vgl. Chullin 74 a; Minchoth Iehuda z. St. giebt dieselbe Erklärung als ושמעתי מפרש.