Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1881-06-01 · Heft 6 (Juni 1881) · p. Seite 261

Die Fabel in Talmud und Midrasch. 261 Wie man aus beiden Midraschim ersieht, ging die Anregung zu dieser Fabel von dem Bibelworte: (Genes. 2, 3). ויברר אלהים אח מם השביעי aus. Außer beim Sabbath spendete Gott noch zweimal seinen Segen in der Schöpfungswoche. Bei der Erschaffung der Wafferthiere und Vögel heißt es Genes, l, 22: ויברך אחם אלהים לאפר פח ורבו ומלאו וגו׳, und bei der Schöpfung des Menschen ebenfalls das. V. 28. ויברך אתםאלהיםויאמר להם אלוזים פרו ורבו ומלאו וגו'. Also beidemale hatte der Gottessegen die Fortpflanzung der Gattung durch Verbindung ihrer beide:! Geschlechter zum Ziele. Welchen Inhalt und welchen Sinn aber konnte der Segen Gottes für den Sabbath haben? wie a!>ch schon früher in den beiden Midraschim die Fragen gestellt werden במה ברבו') למה ברבו? Dies gab dem Fabeldichter die poetische Idee ein, den Sabbath mit Israel durch Gott verbinden zu lassen und den Sabbathsegen Gottes gleichfalls auf diese geistige Verbindung zu beziehen. Ein Fingerzeig zur Gestaltung der Fabel lag für Ujh ferner in den! ויברך אלהים אח יום השביעי, da ja das ganze אח יום השביעי füglich ganz gut wegbleiben und die Stelle lauten konnte: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבח ביום השביעי מכל 'מלאכתו אשר עשה, ויכרו אלהים ויקדש אחו, und nicht in einen! so kurzen Stücke bis zur Ermüdung dreimal, ויכל אלהים ביום השביעי . .. וישבח במם השביעי.!. .• ויברך אלהים את מם השביעי wiederholt werden mußte. Dieses heim Segen Gottes zum drittenmal« n!it Nachdruck wiederholte: מם השביעי brachte schließlich den Fabel- רבי לוי כשם רבי »Am Ausführlichsten und Klarsten stellt die Frag'(' רבי לוי כשם רבי יוסי בן חנינא אמר .Es heißt 0. 0. a. O ,יוסי בן חנינא כל יום שיש בו תמרון כתיב בו ברכה ואינו הסר כלום בחמישי נבראו עופות ודג יבש, וכ״א שוחטין עופות ואוכלים, וצדים דגים ואוכלים, כתיב בו ברכה אינו חסר כלוט, כששי נברא אדם ובהמה, ובני ארכב שוחטין בהמה ואוכלץ, ב״א מחים, כתיב בו ברכה ואינו חסר בלוט. בו׳ מאי אית לך לסימר,?..