Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1880-05-01 · Heft 5 (Mai 1880) · p. Seite 229

Die Fabel וזז Talmud und Midrasch. 229 הכיאוי) כפרה עלי שטיעסחי אח הירח• — Sl״scl>iiche»d daran ijäfjt ifimd)i in feinem Gommoiitar, zu Samuel, das; das adjectiv קטן ja rtmu übcrflüffi« sei. da sie selbstverständlich dem kurz vorher noch נער gcna n n t e n S a m 11 e I nur einen kleinen d. h. seiner Statur e n t s p re ch e n d e n Mantel machen konnte! Auch findet er durch dieses קטן das והעלחד. לו מימינם ימימה schwierig da sie ihm doch nicht מימינם ימימה einen kleinen Mantel bringen komtte. Hören wir darum die Worte Kimchis. Er fant: ונאמרו קטן כלומר כמותו הוצרך לומר זה כי לא היה מנהגכם לעטוח מעיד1 אלא ה ג ו ו ל י בם אבל הקטנים לא ווה מרוב אהבחו אותו וכי חיה משרת את ס ני ד עשתה לו מעיל. Also Channa machte darum dem noch kleineii Samuel den nur fiir Erwachsene bestimmten מעיל. weil er auch als kleiner Knabe im heiligen Dienste Gottes stand. Die Verse!8 und!9 stehen sonach in innigem Conner zu einander. ושמואל משרת את מני ו׳ ist zugleich CausalscU) zu ־0 5 .ומעיל קטן תעשה לו אמו wird b uni) das Wort קטן S a m ue l s Grüße nur erhöht. Dies steett auch als Nebengedanke in der Ialkutstelle Sam. § 139: »תיש זקן והוא עוטר. מעיל ולהלן היא אומר ומעיל קטן תעשה לו אמו חאנא המעיל בו גדל כו נקבר כו עלה. Wie zntressend erscheint \m nach Meter unserer Auffassung der dem Monde gewordene göttliche Hmweiis aus Samuel. G l e i ch w i e nach Sam. 1, 2,19 שמואל הקטן ,.S amu e l der Kleine" schon in hohen Ehre« st a n d, als Knabe schon das Ehrenkleid der Groben trug, weil er im heiligen D i e 1! st e Gottes stand, so dient es b e m 3)1 0 n b z u hohe m R 11 h in e, w e n u a u ch als kleines Licht, im heiligen Dienste GotteS zu stehen. So haben mir hier in chronologischer Reihenfolge Jakob, Samuel und David. Jsak Arama a. a. O. fajrl diesen Passus der Fabel kurz: אמר לרה זיל ליחקרו צדיקיס על שפך יעקב כי קטון הוא (עמוס ז׳) ודוד הו*-* הקטן ש״א י"?)) für שמואל הקטן weis; er keine Stelle zur Erklärung, läsit er ihn darum ganz weg. ') Auffallend ist, daß Raschi hier in Chulin das הב־יאו כפרה על־יי ganz übergeht, in Schebuoth hingegen,' wo es gar nicht vorkömmt, הביאו כפרה zum Schlagmorte hat und dazu bemerkt: להפיס דעתה של לכנה. Man merke aber wohl, daß Nascht auch hier nicht הביאו כפרה ע ל י hat, wie es im Talmud Chnlin za lesen ist. sondern nur הביאו כפרה mit Weglassung des Wörtchens עלי. In seinem Pentateuchcommenlar zu Bemidbar. 28, 15, hingegen sagt er: ומדרשו כאגדה אמר הקב״ה הביאו כפרה עלי על שמיעטתי *תת רתירח. So haben es auch Ialkut Bereschith, § 8, Bachia bei! Ascher רכינות כה" עה״ת) zu Abschnitt פינחס, Salomo ben Aderet, angeführt im En Jakob zu Schebuoth, Obadja Sesorno in seinem Conunentar zu סינוזס