Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1880-02-01 · Heft 2 (Februar 1880) · p. Seite 65

Zur Geschichte der Juden in ArleS. SS hebräische gesetzt. Nach des Letzter» hebräischer Uebersetzung hat Abraham de Balmes (gest. 1283 in Padua) Averroes genannten Commentar ins Lateinische übertragen'). d)באור ספר השיר לאריסטו׳ Averroes mittlerer Commentar zur Poetik des Aristoteles * *). Die hebräische Uebersetzung wurde gleichzeitig mit der der vorhergenannten Schrift in Trinquetaille vollendet"). Etwa hundert Jahre früher (1256) wurde derselbe Commentar in Toledo von dem bereits genannten Hermannus Alemann u s in ein barbarisches Latein übersetzt 4). Derselbe *) Averrois Cordubensis in lidros rlietorico rum Aristotelis paraphrasos, Abramo de Balmes interprete ed. Veil. 1560 tom. III p. 52 bis 116. Vgl. Lasinio a. a. O. p. 1—5, wo auch ein Specimen des arabischen Textes mitgetheilt ist. י) CSbirt von Lasinio. II commento medio di Averroe alla Poetica di Aristatelo per la prima volta publicato in arabo e in ebraico e recato in italiano da Fausto Lasinio. Parte prima il teste arabo can noto e appendice. Parte secunda la versione cbraica dl Todros Todrosi con note. Pisa 1872 in 4. Die anderen erschienenen Hefte liegen mir nicht vor. Außer den vom Editor genannten Handschriften sind noch zu nennen Cod. Wien 118, Leip. 410, Paris 933*, Breslauer Seminarbibl. 7510 Fragment 3 Seiten, beginnt, wie mir Professor Freudenthal mittheilte: אפר שלערב פהעיון כתכלית הכתים אשר בשיר יותר und endet: ויותר נכנסיכם כמלאכה ויותר ראוי על דרכם וסברתם, תם ונשלם ספר השיר ממלאכת ההגיון, תהלה לאל אשר בשבחו כלאה כל הגיון. Ich habe in der Edition Lasinio weder die eine noch die andere Stelle gefunden und bezweifle daher entschieden die im Cat. der Breslauer Seminarbibl. p. 9 angegebene Autorschaft der in Cod. 75*-—10 befindlichen Handschriften des ספר ההלצה und ס' השיר. *) B. Epigraph in Editio Lasinio ובם־־יזן נשלמו עניני ספר השיר חוה לאייסטו' ובהשלפו שלמה מלאכת ההגיון בכללה. והיתר. השלמת העתקת זד־ז דחספר החותם רתכנית חכמת ההגיון לי 4י6ני טודרוס טודרוסי כחדש שלישי משנת צ״ז לסרט האלף הששי וזח בכפר טרינקאטלייש מקום תחנותי היושב על־1 והר רודא המפסיק בינו וכץ ארלי עיר מולדתי ישתבח אשר עזרני אמן. Für תכנית liest Cod. Leip. a. a. O. תכלית, für רודא ist die L.A. רודנו richtiger, für לי אני finde ich bei PasinuS p. 11 blos אני. 4) Zusammen mit Alfarabis Rhetorik Ven. 1431 edirt, beginnt mit dem von Jourdain p. 143 mitgetheilten Prologe. Die Uebersetzung selbst ist überschrieben: Ineipit determinatio ibinrosdin in poetria aristotilis. <81(11!}! XXIX.I» - 5