Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-12-01 · Heft 12 (Dezember 1879) · p. Seite 532

532 Hebräischer Bericht über die blutige Verfolgung הזאה לעולם ער שיהרוג יהודי אחר או ילך לדרכו. ויהי כאשר שמע קר,?* הקודש במנצא ויגורו צום ויזעקו אל הי בחוקה וישבו לילה ויום בצום ובתענית וגם ענות י) אמרו שחר ונשף קטנים וגדולים ובכל ואת לא שב אלהיני מחרון אפו עלינו כי התועס כסמניהם באים ורגליהם לפני בתינו וכשראו אחר טמנו רצי אחריו ודקרוהו ברומה ער שהיינו יראים לפסוע אפילו על אסקופותינו. ויהי כיום ח׳ כחורש ארר8) כיום השבח התחיל מרח הדק לבא עלינו שקטו התועים והעירונים תחילה על אנשי הקודש חסידי עליון שבשפירא ויתייעצו עליהם לחפשם יחד כביח הכנסת מום השבת והוגירי) להם וקמו בבקר ויתפללו טהרה ויצאו מבית הכנסת. ויהי כאשר ראו שלא נתקיימה עצתם לחפשם יחר ויקומו עליהם ויהרגו מהם י״א נפשות, כי משם התחילו הגזרה לקיים מה שנאמר וממקדשו תחלו (יחוקאל ט׳ וי) יחי כאשר שמע ההגמון י ו ח ן ויבא בחיל גדול לעוור לקהל ככל לב והכניסם בחדרים להצילם מידם. ויקה מקצה העירונים "קץ את ירם כי חסיד היה באומות יעשה המקום גלגל שלזכות והצלה על ירו. ועמד שם כפרץ ר׳ משה הם רנם ב "ר יקותיאל ונתן נפשי עליהם ועל ירו שבו כל הגאנסים שנשארו הנה והנה במלכות העריך. ועל ידי המלך הכריח מחן ההגמון שאריח הקהל שבשפירא אל ערים בצורות שלו ויפן ה' אליהם למען שמו הגדול והביאם ההגמון בתוכן עד עכרו אויבי השם ויהיו שם בצום ובכי ובמספר וקצו בחייהם מאר כי בכל מם ויום נקבצו עליהם התועים ועם הארץ — ואיטכון שחוק עצמות עמהם — לחפשם יחד ולהשמיד אותם ועל ירי ר׳ משה הפרנס הצילם ההגמון י ו ח ן מ ה׳ טלא לבו להחיותם בלא שוחר כי מאת ה׳ היתר. ואת לחת לנו שם ושארית ופליטה על ירו ויהי כאשר ברחה השמועה הרעה לגרמייוא. שנהרגו מקצת הקהל שבשפירא ויצעקו אל ה' ויבכו בכי גדול ומר כי ראו כי נגזרה הגורה מן השמים ואין מקום לנים לא לפנים ילא לאחור "תחלקו הקהל לשחי כיתות טקצתם ברחו אצל ההגמון במידותיו ומקצתם נשארו בבתיהם כי העירונים הבטיחום על דברי שוא ותרמית — כי קנים רצוצים הם להרע ולא להטיב כי ירם היתה עם התועים להכרית לגו שם ופליטה — ואמרו לני תנחומי הבל ושוא: אל תיראו כי כל איש אשר יהרוג אחר צ״ל קנוח (י. *) zu lesen .אייר י) M. will lesen: ויגורו מפניהכש.