Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-12-01 · Heft 12 (Dezember 1879) · p. Seite 531

der Juden im ersten Kreuzzuge. 53 t;הגזרות הישנות(תחנ״ס. ויהי בשנח אלף ועשרים ושטנה שנה לחרבן חבית היו גורית בישראל אשר קמו החלה השרים והפחות ועם הארץ אשר כארץ צרפת וייעצו ויומו לעלות ולהגביה כנשר .ולהלחם ולפנות ררך ללכת דרך ירושלים עיר הקרש ולבא אל קבר ישו הנוצרי אשר לא יועיל ולא יציל ויאמרו איש אל רעהו הנה אנחנו הולכים בארץ רחוקה הלכנו להלחם עס מלכי ארץ ונפשנו בכפנו להרוג ולשבר כל המלכיות אשר אינן מאמינות בישו הניצר־ — אף כי היהודים אשר הרגו ותלו אותו — והיו מלינים עלינו מכל צד ומכל פנה וגחייעצו ויאמרו לשוב לתורתם או להשמידנו מעולל וער יונק. ויסימו סימן על בגדיהם שתי וערב השרים וגם עטי הארץ וכובעים על ראשיהם. וכעת אשר שמעו הקהלות אשר בארץ צרפת אחום רתת וחיל ורעדה — אומגות אביתם — וכתבו כתבים ושלחו שלוחים לכל הקהלות אשר סביב נהר ריגים לצום ולישב בתענית ולבקש רחמים עליהם מאת שוכן מרומים למלטם מידם. וכשהגיע הכתב לקדושים אשר בארץ הטה אנשי השם יסודי עולם אשר בממצא וכתבו להשיב לארץ צרפת וכן כתוב כהן: גורו כל הקהלות צום עשינו את שלנו, המקום יצילנו ויציל אחכם מכל צרה וצוקה, עליכם אנו יראים יראה גדולה אבל אגו אין לנו כל כך לירא אפילו בשמועת האיון לא שמענו ולא היינו שומעין שגגורה הנורה ונגעה החרב ער נפש. — וכאשר התחילו התועים לבא בארץ הואת היי מבקשי! טעית לקנות לחם ונתננו להם ודרשנו בעצמנו עברו א; מלך בגל חיו. — וכל זאת לא הועיל לנו, עונותינו גרמו לנו, כי העירונים שבכל עיר ועיר אשר באו שם התועים גרים בנו כי גם ידם היתר, עפרם להכרית לנו שורש וגפן בכל הדרך עד ירושלים. ויהי כאשר באו התועים גרור אחר גרוד כחיל סנחריב ויאמרו מקצת השרים אשר כמלכות הזאת על מה אנו יושבים נלכה אף אנו עמהם כי כל איש אשר ילך בדרך הזאת ויענה דרך לעלות לקבר ישו הנוצרי יהיה מתוקן ומזומן לגן עדן. ויאספו התועים והם מכל פלך ופלך עד שהיו לרוב כחול הים וגם השרים ועם הארץ ויעבידו קול ובא קנון?,) כל איש אשר יהרוג יהודי אחד ימחלו לו כל עונותיו! וגם פחה אחר היה שם ושמו ריטטאר אמר שלא ילך ממלכות י) Herr Mannheimer emendirt ובוקינום, buccina, was im Talmud vortommt. 84*