Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-09-01 · Heft 9 (September 1879) · p. Seite 416

416 Zur Composition der agadischen Homilien. den wenigen Worten besieht: דורי ירד לגנו זה הקב״ה, יודע כפעשיו של רבי אויא) וסלקו גץ העולם ijt corrpt., wie schon im ס״ה bemerkt) חייא בר אדא, Diese 1ucl)vfad)cn Abweichungen, die znm Theil in einer anderen Rec. des j. T. ihren Grund haben können, zeigen and; nur, von welcher Art die freie Bearbeitung des Autors des Cant. r. war. Uebrigens sieht man aus LLHl. r. zu 5, 11 (פחוקח שנה העבד), wo bestimmt eine Entlehnung aus Cant. r. hier vorliegt, das; unsere Stelle wohl nicht in ihrem Ursprunglichen Texte uns erhalten ist. 2) Im Ierusch. steht an beiden Stellen, in Bezugnahme auf die Mischna. zuerst die Voraita (s. Tosefta Joma II.) ביה גרפו ובו׳ und dann של בית אבטינם ובו׳, (in j. Joma die letztere Bor. gekürzt: ולא רצו לבא כ ו׳ עד לפני עבודה זרה שלהן); in Cant. r. sind die beiden Boraitas wegen der Anknüpfung an ר׳ יוהנן פת־־י קרייא בקטרת ביח אבטינס nmgestellt. Ob die Entlehnung aus j. Joma oder j. Lchet. erfolgte, ist schwer zu entscheiden. Für letzteres würde sprechen der seltsamer Weise zum Schlüsse noch mit aufgenommene Satz פנחס הפלביש אלבש ובר, der nur j. Schek. entnommen sein kann, (bezieht sich das. auf פנחס הפלביש in der Mischna) sowie u. a. in dem Passus א״ר עקיבא סה לי ובר der ')tarne שסעון בן לוגא (so auch in der Tosefta) wofür j. Joma שטעון בן לגס steht. Dagegen sind gegen Ende die Süsie וכולן פצאו חשובה לדבריהם ובו׳, פכאן אפר בן עזאי ובו׳ nach j. Joma wiedergegeben. Auch הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר bezieht sich auf die Mischna in Joma, jedoch die Erläuterung hierüber אפרו עליו על ר,וגרס בן ליי ובו׳ hat bei uns nur j. Schek. (umniltelbar vor ביח גרפו ובו׳). Alts dem b. T., wo Joma ."3 a. auch das ganze Stüel ausgenommen ist, ist unsere Stelle in Cant, r., wie sich aus der Vergleichung im Einzelnen ergicbt, bestimmt nicht entlehnt. 3) In Lev. r., welches wohl hier Gen. r. folgt, unb in Cant. r. steht nach ויבאו ויחנו בררובם sim Jerusch. ויבואו ויבנו ב״ה שהוא נחון בדרובס, dieses in den Midraschim später verwendet) eine weitere Ausführung הפד" א הנני פביא אותכש פארץ צפון וכר הפד״א העירוחי פצפון ויאח ובר, wozu noch בשם וכר לפי שבעולם הזה כשרודן (Lev. r.: א״ר הונא (א״ריוסי דרופירח פנשבח אין רוח צפונית פנשבח . . . הה״ד אופר לצפון חני ולתימן אל תכלאי. Die Anführung der Versworte הפיחי גני יזלו כשפיו zu letzterem Pasius in Cant. r. ist entweder zu streichen, oder ist, um eine Bcziehung zu diesem Verstheile herzustellen, absichtlich gesetzt werden. Die Abhängigkeit des Cant. r. von Lev. r. wird im Verlaufe der Arbeit erwiesen werden, ein entgegengesetztes Verhältnis; kann man darum hier nicht annehmen, wenn es auch schwierig ist, wie Lev. r. a. a. O. der besser hier in Cant. r. pasiende Satz א״ר יוחנן לפדחך חורה דקי ארץ שאין חתן הה״ ד יבא דודי לגנו . . . ואה" כ באתי לגני וכר . . . hineingekommen ist. Uebrigens ist dieser Satz in Cant, r., woselbst in der Begründung ואח״ב כאחי לגני, wohl wegen der folgenden Versanführung, ausgefallen und dadurch der Sinn ganz unverständlich geworden ist, mit der folg. Auslegung zu כאחי לגני aus der Pesikta S. 1 a. entlehnt.