Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-08-01 · Heft 8 (August 1879) · p. Seite 346

316 Zur Gompoution der agadischen Homilien. ist, Zunz' Behandlung des Cant. 7. ״ oberflächlich" nennt, und — was das stärlste isr — eine Aumert. in den GV. das. aus eine falsche Stelle be.ziebl und debhalb eine lange 9103321 — 31 .13 ׳ gegen Zu uz richtet ^>נקידות הכסף זה הסס ל ןז findet Zun; nicht ein Merkmal für die Zugend, sondern für bn* relative Mer de-? Cant. r.. das; es vermuthlich älter als P.'sitta vadd. sei. lieber die Teurung זה הססל vgl. jedoch weiter unten. 3) Wenn in der sehr späten und, nach allen Proben, die Chod. mittheilt zu urtheilen, ziemlich werthlosen Münchener Hdschr. grobe Stüele unseres Midrasch nicht vorhanden finb, 10 zu 1, 1-3 (in der Stell. Ausg. fast u Spalten), wovon auch א א nichts wein, so in daraus über die (Sompo־. fit ion re. des (5111 it. r. nicht das geringste zu entnehmen. Durch die Gewissenlosigkeit des Abschreibers isl in der Hdschr. auch zu 3. 6 ein grobes, zusammenhängendes Stüä ausgefallen, von dem das Ende — nach der Angabe bei Chod. 'S. ii* -־- trovdem das. üdi bildet. ׳.) So die Ausleg. פיס אבפינס n^p: יפי ייחנן פלד י־ךייה bi-o אלא אחד ע •ט יי ספפניס הללו פלגד zu 1, 13 (צר ויי הבס) und 3, פקפרת> -י׳ פ־ ילפנה), — das grobe Sluä vubcv eine Spalte! הנך יפה פ נוצות bis zu IN Schlüsse פתיק פיתהת ידיך laus vielen Cnllehuungen bestehend) zu 1.!<'׳ und 1, 1 (הנך יפה ־יעיתי) uno daraus wieder mit passenden Ab: anderungeu (פה יפית פפצית יפה נעפת פגפילית הסריס) entnommen für 7, 7 (פה יפית), - die kürzere Austeg. עילויה פן הפדביי (חילוקה) פיליה,ה פן הפדפ״י וכי;u 3, 3 und פי זאת עילה פן הפדפי) י: ,א), — du- Boraita תני רשפ״י אופיי זיין •שנתן להם לישי־יאל פהי״ג פי׳ mit der bavan geknüpften (51-ltarung יכיצד ניפול ופי bis פלאך ירד יקלפי (wohl aus Ccha r. aus dein eruen Proom des A. Zochanan über Zes. e:g22 .׳) verwendet zu t, 13, 3. 7 und 3 ,א, - zu l. «ששזפתני השפש) <׳) die Ausleg. ר׳ יצחק פתי ׳קרייד־ז כפלחפס פדין את פיצא . . . הח״ד ויאפר . . . והוקע איתבס ופו׳ ebenso zu 1, 1!׳. ss. ר׳ יצחק פתר קרייה פפלחפת כודין שעי״ך פעס העזיס ופי׳, und aus der langen (in den Ausgg. schlecht abgelheilten) Auslog. zu der legten Stelle und zwar zu B. 2 (...שיניך כעדר הקצופות ... שפלג פתאיפות) und zu V. -1 (כפלח הייפץ) wieder entnommen für die säst gleich lautenden Verse 6, 3, 7. Ueber die ganze Ausleg. zu I, 1 ss. vgl. weiter unten. 7) GV. S. 2«;:'.׳ א) Tie vielsachen Abweichungen in den bestimmtesten Entlehnungen des Cant. r. aus dem jerus. Talin. von unserem Texte des s. T. lassen vielleicht vermuthen. das; dem Autor des Lüidrasch der j. T. nicht immer in der C'n'stalt vorlag, in der wir denselben haben, Hierauf hat mich auch brieflich mein Zreund Herr Dr. Cohn (Bisenz) aufmerksam gemacht. ׳.») Man vgl. u. A. besonders Sab. 88 3. und (Saut. r. zu 1, U (כשעה שאתה פיצר לי אופי לי דודי לי und אשכל . , , זה הקב״ה איש שהכל בו, Sab. das.פי שהכל שלו; die andere Deutung איש שהכל בו פקרא פשנה כוי vgl. b. Sota 17 3.); — Crub. 2\ a. und Cant. r. zu 7, 14 (12 ,7 ,(המזיאיפ 1 ,1 ,(לכה מדי) (die Deutung über Aoh. 12, 9 und des. das Gleichniß לקופה נמלה כוי); Crub. 19a. und Cant. r. zu 1, 1-6 das sich das. wie-