Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-07-01 · Heft 7 (Juli 1879) · p. Seite 326

32C Zur Geschichte der Juden in Arles. Philosophen übersetzt und selbstständige medicinische Schristen verfasst hat, u. A. ספר המבוא (!>. l'Jb., UG11.) Einleitung in die Heilkunde, namentlich in Galens ^.1^8 parva. Tiefe Schrift wurde bereits um N97—9!) von einem 21110־ nymus ') ans אברינגא (Orange)*), vermuthlich aus dem Lateinischen, und etwa fünfzig Jahre später von Moses Jbn Tibbon*) aus dem 2lrabischen hebräisch übersetzt. Gerson hat die anderen hebräischen Uebersetznngen jenes SlnonymuS und so wohl auch die der genailnten (Siutcitiuuj benutzt (v. weiter). r) יצחק הישראלי Isaak b. Salomo Israeli ans Kairnan (ca. 850- 950) ־*) der verschiedene sehr geschätzte phi- ') Derselbe Virchvms Archiv B. 37 p. 351 in der Abhandlung über Coustantinus Africairus B. 38 >0 326. (5at. der hebr. .standschr. der Hainburger Stadtbibliothel >33, IN. Cod. Paris 11!ספר המבוא למלאכת 04י הרם־אות Cod. Wien 135 ספר המביא אל מגני נאלינום. *) Los rabbins 7 ,517 .!ןN. Nach der das. angeführten Stelle אברינגה am אעיד Orange surl'Ai^ue (lat. Aigarus) isl wohl auch hier die Bezeichnung Orange der von Avranche in Virch. Arch. a. a. O. 328 vorzuziehen. '> Ozar Nechinad II. >>. 11. Cdd. Scalig. 2'' Cat.!>. 328. *) I s a a k d e La te s a. a. O. g. 69 giebtתת״פ לחורבן d. i. die 950 als Todesjahr an, daraus im Schalschelet ed. Lemb. 29, aber 21 b r ah a ni b. C h i s d a i in seiner im Orient 1833 Likbl. >>. 231 .;um Theile edirte» Vorrede zur hebräischen Uebersetznng des ססי־ היסורות Israeli'» giebt תת״ק לחרבן als Todesjahr an. Diese Verschiedenheit ist nur uinso ansfälliger, als sonn bei dein ihren 'Angaben mit nur geringen Abweichungen derart übereinstinrmen, das; sich mir die Bermuthung aufdrängt, Isaak de Lates habe die genannte Vorrede excerpirt. Ich gebe deshalb folgende Parallele. 'Abraham b. ChisLai. Isaak de Lates. החכם הכולל ר׳ יצחק ב״ד שלמה | החכם ר׳ יצחק ב״ר שלמה השראלי הישראלי והוא חכר ספרים רבים י — פירש ספי יצירה — היה רופא אומן כחכמת הרפואה כמו ספר המסעדים; בחכמה הרפואות — יהיה עם כל וה משכיל בחכמת ההגיון ובאופנייתדהחכמות וחיה שנים ארוכות יותר ממאה שנה לא נשא אשה מעודו ולא נכתה לבו על מאודו ויש לו חבורים נבחרים מהם ספר המאכלים אשי לא יערכנה והב וספר הקרחות אשר לא יותן סנור תחתיו וספר השתן יקר מכל כלי חמדה וספר היסויוח אשר כל החפצים (= ם׳ המאכלים) וספד הקרחות וסי היסודות ורבים מלבד אלה כמו ספר הגכולים וספר פרדס החכמה האלהוח בשאלוה מהחכמה האלהית וביאר ספר יצירה ורבים כאלה וכתב על־1 ספד החניון דברים רכים ונכבדים ובכל חכמה ובבל מלאכה