Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-06-01 · Heft 6 (Juni 1879) · p. Seite 274

274 Zur Composition der agadischen Homilien. Wir sehen aus der Vergleichung mit Midr. Cant., wie ein. Proöm der Pesikla, das an sich wenig Ursprüngliches enthielt, im Besondern behaupte't, daß ״die פסיקתא für שבח חנוכח jünger als cm Theil des שיר השירים רבה ist". Ich halte das oben aufgestellte Argument für stark genug, um darin einen entscheidenden Beweis für die Buber'sche Ansicht, daß Cant. r. von der Pesikta abhängig ist, zu finden. Die folgenden, hier in Betracht kommenden, wichtigeren Stellen des Cant. r. sind alle mit den Schlußformelm der Prvömien aus der Pesikta entnommen und zwar: Cant. r. zu 2, 3 und zu 2, 5, beide Stellen bis zu ואימתי... בחודש השלישי, Schlußformel der P.בחודש השלישי, aus dieser Piska (Buber S. 103 b. und S. 100 b.) — Cant. r. zu 2, 6 ff. mit den Schlußformeln שנאמר (הה״ד) החודש הזה לבבם ראש חדשיבם aus der P. החודש (S. 47 a. ff., vgl. ob. S. 175) — Cant. r. zu 3, 6 f. aus der P. ויהי ביובם בלוח משה, oben im Texte besprochen — Cant. r. zu 3, 11 aus derselben Piska (S. 2 b.— 5 b. ׳, daß die Schlußformel לבך נאמר ויהי ובד in Cant. r. ausgefallen ist, vgl. weiter S. 276) — Cant. r. zu 4, 12 aus der P. בשלה (S. 82 a.—84 a.; die Cntlehnung in Cant. r. umfaßt außer dem Proöm noch die ganze e r st e Auslegung zu ויהי בשלח) — Cant. r. zu 5, 1 (bie Schlußformel ואיסחי שרתא שכינה עליה ביוכם שהוקם המשכן שני וגו׳ abgeändert wie die des Proöms über אפריון, ob. S. 272) aus der P. ויהי ביובם בלוח משה IS. 1 a. f.) — Cant. r. zu 6, 3 (von ויביאו אח קרבנם) fortlaufende Auslegung über Num. 7 3, 4 mit dem Schlüsse der ganzen Piska aus derselben P. (S. 7 a.—10 a.) — Cant. r. zu 7, 2 אר״י בן לוי ראויה היחה עצרת bis zu der, etwas geänderten, Schlußformel לכך משה מזהיר אח ישראל ואומר להם... עצרת חהיה לבם (vgl. ob. S. 168) aus der P. ביובם השמיני עצרח (S. 193 a.). Am Bemerkenswerthesten ist die Entlehung des zweiten Proöms aus der P. שוש אשיש (S. 147 a.) in Cant. r. zu 1. 4 (von חמן חנינן). Das Proöm ist in der Pes. construirt: שוש אשיש בה/ כחיב זה היום עשה ה׳ נגילה ונשמחה בו (24 ,118 .-/>) א״ר אבין נגילה (zweites Glied) אין אנו יודעין . . . בא שלמר. ופירש נגילה . . . [ד״א דחנינן חמן... מעשה בצידן באחד שנשא אשר.. . . l/nicht ונשמחה ב ו (בך והרי דברים קל וחוטר ומה בשר ודם שמח שמח שמחד, משמח אח הכל כשיבא הקב״ה לשמח ,את ירושליכם . . . על אחרח בטח וכטד־ז. Das Proöm schließt mit derselben Wendung (והרי דברים ק״ו ובד) wie das erste in der P. שוש.אשיש und zum Texte hat es, was hier sehr zu beachten ist, tfj. 118, 24 und nicht Cant. 1, 4. Der Autor des Midr. Cant, aber hat das Proöm über den Psalmvers als Auslegung für die Versworte נגילד־ז ונשמחה בך in Cant. 1, 4 verwendet, hierbei das zweite Glied des Proöms sammt der Schlußformel der Pes. ומה אם בשר ודם . . . על אחת במה וכמה vorangestellt, so daß der Anfang des Proöms erst am Schluffe der Auslegung, nach einer weiteren Entlehnung aus derselben P. (למטרונה ובו׳ S. 147 a. uni.) folgt. Charakteristisch für die Benutzung durch den Autor des Midr. Cant, ist noch die abgeänderte Jntroduction: ר׳ א ב י ן