Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1879-03-01 · Heft 3 (März 1879) · p. Seite 136

136 lieber die zu incinem Aussatu׳ pro 177ח eine Auseinandersetzung ״Ueber Eldad harTani, Ben: jamin von Tudela und die Falasä.as" veröffentlicht, und dnrslo es angemessen sein, wenn ich das Wesentlichste dieser Auseiii: , andersetzung, beziehentlich mit verschiedenen Abänderungen und $ Zusatze)!, hier!viederhole. i Nachden! Eldad zunächst eine wunderliche Fabel von der Auswanderung des Stammes Tan nach Äusch mittbeilt. heiß! i es weiter: | יד־:סד ׳בליבה שבטים בישראל נפחלי גד ואש* 'יסד גם הם בא־י״ץ |ן ":־־אל יהיי :יסדם יחונים עד שבאי אל גבילם שיל שבט דן יה*גי בבני ביש עי אי בבפ- ילקחי בהם א*צם בהלך באסים יים על באסים יים והיי עושין בלהבה עד היזם הזח. יהלבי א״בעה שבטים הנזביים יבטח׳ בקינם. יעז*ים השם בבלחביסם. וסיץ "ט בבלבס עדינה והיסה ידם בעו*־* אייבהם יעיד עזי־זם ייקבצש עם אה לה יאהליבה אחייס־דים והם חינים בחיבה הקרא דהב דבי. והם נלהבים עם שבע בלנייה ישבש א־יא יסיסקט וס־יב׳ וקאקא והוהם ירוב־־ום ילודים. יהם בעבר לנה־־ י בוש לקיים ::יאיס נביא צפני׳ בעב•־־ לנהיי בישי עתייי בס פוצי יבילין בנחסי: יאלה הל בטים יש להם זהב לתב וצא; יבק* יגבלים וסיםים וחבי־־ים ה*בה באיד יהס זי־עים יקיצ-יב ויושבים באה־וים יניסעים וחינים בגבול לגביל באסים יום על באסים "ס ובבקים שהם חינים אין לך בקום שסבי ס שם *גל בני אדם בי אם שדוח ובייבים ופנסים יגנ׳ס ושם הבלו ביקי חפא*ח גדילה יבלבוס עוזיאן בן ביבאל בשבט אשיי דן נאהב ע ביסיס ביה דין סקילה ובי׳. יבי יצעק הציע ק בקול ש־פ* יצא הש* צבא. יבי הבע טי החיילוה יהי׳ באה ועש־יים דגלים. יבל דגל אלי* איש. יזה בקצה שבט אחד יייצא יילחם בלחבהו ייחזי* יבשיביא השלל בא־־ין בייט בחלקים איסו ליוצאי הצבא. אי־בעה שבטים אלו בל שבט ושבט יש לו בהלך שלשה חדשים ושלל בל שבט לשבטו נדבר. ובניהם בחול אשר על שפח הים זהם גבוהי היל. יבעה שילחבו יאברו לא טיב ר; היום לנים ולא ינוס ישראל ויחזק לבו בקונו ה' אל ע^יון קינה שבים וארץ גבור בלח בה || וישפבי דבי אויב במלחבד. ובבה פעבים עשו בני בוש בכי על נפשם ויקונני, ובחולה | ישראל חפרח וחשיש. |j Sodann kommt die Erzählung von den ״Söhnen Moses" j! jenseits des Flusses Sambation — Eldad schreibt;שבחיו, den die $ Völker סבחיון nennen —. Er erzählt eine Menge Fabeln von [j ihnen und beschreibt sie als besonders fromme Leute, sie sprechen jj nur hebräisch, haben viel strengere Vorschriften als die übrigen