Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 28 (1879)
- Issue
- Heft 2 (Februar 1879)
- Article
- Der Pseudo-Messias im 14. Jahrhundert
- Date
- 1879-02-01
- Page
- Seite 80 (sequence 3)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/2829132-2829514-2829517-2871113--18626-2871160- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
#י> Gin Pseudo-Messias im 14. Jahrhundert. 'ש׳נ׳ב׳דש. Daraus hätten sie den Namen des Ortes erkannt, in welchem dieser Prophet oder Wunderthater Mose gewohnt hat. Darauf hin hätten sie ihn als unverdächtig entlassen. Die Erzählumj lautet mit Weglassung des Unwesentlichen folgendermaßen: ויהי בשינה הגישה אלפים ונראה והם בים ושלש לבריאה עולם ויהי בשנת אלך ושליט כאית והגש ועשיים לחייבן ביה הנוקדש שיבנה בגיהרה ביכרה, בסליו בהייה:ו::קירבו הגיעו אלינו בהבים ששילח ד׳ ח ט דאי קרשקש פטיניס דעז לבם בי כעניי (איטר שכרענו) היא אגיה והקהל הקדש קהל בייגיש שהוא בספיר (שלח) בהבים כי היא אכה כי העידו עליו בי כגישה ועד גישה לא קם בגישה ובא אליו אליהו הנביא דל וגישה אוהד בשכן הכשחה. ואברר לו ישראל בי בניסן יהיה לבם אזהיה וכופהים גחלים, וגילך ספרד שלח אחייו השי שלו ואגיר שיהן לו אוה . . . והוא היה בן הגיש ועשרים שינה וגיהחלה לא היה יודע לשון הקיש בצחות ועהה שלכדו אליהו הנביא זכור לכזוב יודע לדבר לשין הקדש והיא עניו ושפל רוח צדיק וישר שלם ככתתיו חבם ועשיר ונברר יחטיד בכל כעשיו נקי כפים ובי לבב בן ברובים זיע אנשים ראוי וחג ין לשבון עליו רוח. הי. עד באן העתקנו כן הבהב שבא אליני כטוניס . . . עוד שכענו בי אכר כשה הנביא . . . אליהו הנביא זכור לטוב שביום ראש הדש ניס; ידעי ישיאל כהי יבוא וישישו וישכחו בולם שכחת עולם . . . ועיר שפענו שאכרו החבכים שהיו בעיר שהנביא שם אפרו בי אנו רוצים לרון איתי והיו איכרים לו בי בן פות הוא עד שהביאו איתו בבית ואכהו לו תן לנו כופת ואם אין דע כי כות תכוה אפר להם אם לא יתנו לי כן השכים כה אתן לבם, אז רצו לפסוק עליו כיתה ואביו ואכי היו בובים כחוק. ענה הנביא ואכה לדיינים תנו לי זכן ואשיב לבם ויהיו דנים איתי לבהכ״נ הלך ונבנס בהיכל והתפלל והיו הדיינים כהוי ן ושוכעים קול הכלאך שהיה כדבר עכו ולא היא (היו) ככינים דברי הכלאך לבד קול הוכיח. אז יצא אליהם וראו והנה קרן עיר פניו ונשא שתי ידיר וכסה פניו ובית היפנית כתוב שם הכפיש ובידו השכאלית ככראה הקשת בענן ועל ראשו אופן כפראה הקשת כיד נפלו הדיינים על פניהם ואפרו ה׳ היא האלהים ה׳ היא האלהים. אחרי כן אפרו לו אין זה אות אלא תן אית אחר. כיד יצא פס ידא p השכים וכתבה בכשקוף ההיכל ויצא חטר כגזע ישי ונצר כשרשיו יפרה והיו אותיות מה הפסוק ככהיקות וכאירות ככוכבים (ותכהו) על זה הענין כאד עד שנשאו ונתנו בדבר וצירפו האותיות הכבהיקות ועלו נוטריקון שלהם ש׳נ׳ב׳ר,ש" והיא שם העיר שהנביא שם, אז(שלחו) אותו לשלום. Mit Recht macht N. Brüll daraus aufmerksam, dak der Wunderthater und Prophet Mose in dieser Erzählung identisch ist