Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 10 · p. Seite 468

468 Die Religiousphilosophie de? Abraham ibn Daud aus Toledo. Ramah" in der späteren jüdischen Literatur gefunden hat, ist somit, theilweise wenigstens, auf die schriftstellerische Eigenthümlichkeit, den streng wissenschaflichen Charakter des Buches zurückzuführen, dem man ein eingehendes Studium zuzuwenden umsoweniger sich geneigt fühlte, nachdem der More die Ergeb- Nisse der bisherigen, religionspyilosophischen Forschung in maßgebender Weise zur Darstellung gebracht hatte. Der Umstand übrigens, daß das ursprünglich arabisch geschriebene Buch in zwei verschiedenen hebräischen Uebersetzungeri auf uns gekommen und daß sogar ein noch handschriftlich vorhandener hebräischer Commentar zu demselben verfaßt worden ist'), beweist jeden- ') Der von Simson Weil (Frankfurt a/M. 1852) herausgegebene und mit einer deutschen Uebersetzung versehene Text (hebr. und deutsches Titelblattj ist ein Abdruck der von Salomo Labi verfaßten hebräischen Uebersetzung des von A. b. D. unter dem arabischen Titel: אל עאקידה אל ראפיעה veröffentlichten Buches. Salomon Labi charakterisirt seine Uebersetzung selbst mit folgenden Worten, die ich, mie auch die anderen handschriftlichen Notizen, der Güte meines Freundes vr. Bloch in Posen verdanke, der dieselben aus einem im Besitz des Herrn Halberstamm in Bielitz befindlichen Mskpt. copirt hat. העתקתיה מלשון ערב ללשון עברי אני שלמה ב ן לביא וצריכה הגהה כי לא היה לי מן הערב כי אם ספר אחד והיה בו טעות, קצתם נראים ותקנת׳ אותם, ומלבד הטעות הנמשכים להעתקה יש במפר טעות ספר יתקנם מי שיכיר כי למלאות חפצך שלחתיך חסרתיה בת ..... Die zweite Uebersetzung ist von Samuel Motot (wohl identisch mit dem Verfaffer des Supercommentars zu Jbn-Esra's Pentateuchcommentar in: מפר מרגליות טובה) im Austrage des bekannten R. Isaak den Scheschet (Ribasch, 1310—1406) verfaßt worden, unter dem Titel: מפר אמונה נשאה. Die Zueignung Samuel Motot's an Isaak den Scheschet lautet: וכרבת שובן מעונים וראש מער כחם ויקר והדר תפארתם וקן גם קנה הבמה וישב בישיבה ותסמכה רוח נדיבה הרב העולה לשם ולתהלה, יועץ וחכם חרשים הוא השר אשר בשכלו ככל מדע שוליו (?) הרב יצחק בן ששת ני" בן ברפת ושם ה׳ בלבבו תורת אלוהיו בלבו ראשית חשוב נקובי נדיב׳ חבבם עדיף מנביא שאלני להעתיק לו ולהולכיכם שבילו מלשון הגרי ללשון עברי ספר התכבם הפלסוף התורני החסיד ר׳ אברהכש בן דאוד הלוי ז״ל שעשאו לאיש חברתו השואל אוחו בענין מעשי בני אדם. Beide Uebersetzuugen haben den dritten Hauptabschnitt, der bei uns in der That den Eindruck eines Fragments macht (siehe weiter( nur unvollständig wiedergegeben. Der Abschreiber in dem erwähnten Haiberst. Mskpt. sagt darüber: הפרק השני איננו כהעתקד־ז