Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 7 · p. Seite 316

316 Mardochai ben Hillel, אין יכול להיות שם הטעם אלא מפני כש נתבטל תהא ראוייה לחת כבר בר. לפני אורחים ישראל רמוה הטעם עצמו ששנינו כפ' הערל (יבט׳ פ״א:) בכריית' רחתיכ׳ חטאת טהורה שנתערבה בחתימת של חולין שאינה בטילה אבל חתיכי של חטאת טהורה בטילה שאין זה קרוי' להתכבד שאסורה לנשים ואינה ראויה אלא לוכרי כהונה" בם' ביטוי הרם 1בכמ' חכתי,) א״ר יהודה מין במינו לא כטיל" נר' לר״ת דהיינו חוק׳ בדבר לח המתערב יפה העיקר טעט' דר׳ יהודה ריליף מרם הפר ומדם השעיר" 2י) והת' דבר המתערב הוא וכן טעם שנבלע בכל החתיכ׳ ר.יינ׳ נט' דבר המתערב אבל דבר יבש לא אט' ר׳ יהוד' , רמוה׳ ר' יחוד׳ התרומה עולה בק״א ברבר יבש אפי׳ מין כמינו וכן ערלה וכלאי הכרם במאתיים, וראיה מפ׳ הנזיקין נכי נפלו ונתפצעו (ניט׳ נ״ר:) כו' ומשט׳ התם דלר' יהור' עולין אי לאו רקשיו׳ שוגג אטו מזיר, ועור נר׳ רבההוא עניין ראמרו רבנן בם׳ קאמ׳ ר' יהוד' במשהו ולרבנן לא 3) אמרע׳ אלא ברבר לח המתערב ברבר יבש בטל ברוב כרמם' בס' גיר (חול' צ״ט:) וליבטלי ברוכא" מיהו קצת קשה ממנחות (כ״ב.) רר׳ יהודה קאט׳ החם כקמח מין במינו לא בטיל יבאיתו עניין אין רומה שיאסרו רבנן בם' דהא לא שייך נתינת טעם, ושט׳ י״ל רהת׳ במנחית משום רשמן של זה נותן טעם מה, אי נטי כשיאפו אותו יתנו טעם זה בזה, וההיא השילה׳ ביצה (ל״ח:) ראמרי חיטה בשעורים כטל לר׳ יהודה ולא חיטין בחיטין בקמח מיירי המתערב כמו דבר לח" ותדע רהכי הוא רא״ל חיטין כשעורין אמאי בטיל, והלא4) ניכרין הן א״ל מיירי בקמח בקמח״ מתו׳ פ׳ הערל״ *,)• מעשה6.) בנישואין בצרפת שנתערבה נבילה בשחוטה וצוה ר״ת להשליך אחת ולהתיר האחרות, דאט' בירושלמי (ערלה פ׳ ב', הלב' א׳) תרומה שנתערבה בחולין צריך לעלות אחת מפני גול השבט, ואע״ג דהתרנגילת דבר שבמניין וכריה רכר חשוב ולא בטיל אפי׳ באלף יש להביא ראייה מם בתר רע״ו (ע״ר.,) אילו איסורין ואיסורן בכל שהיא, ואט׳ בגט' הרי אילו למעוטי מאי למעוטי רבר שבמנין ולא איסורי הנאה, א׳'נ י) S. die betreffenden Stellen in מגורת הש״ם zu Chol. 100 a. — a) S. Menach. 22 a. — s) Mss. ליה. — *) Mss. ודלא. — *) Vgl. Lossaph. Jebam. 71 g. 8. V. 6 — •ר' יהוו״ לטעמיה) Das folgende ist, in etwas veränderter Fassung, m unseren Ausgaben des Mard., Beza, l, 646 gegeben; vgl. das.