Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 7 · p. Seite 317

sein Leben, seine Schriften und die von ihm cilirten Autoritäten. 317 איסורי הגאה ולא דבר שבמנין, אלט׳ בעינן ׳חרתי רבר שבמניין ואיסורי הנאה, וה״ה בלא השלכה אחת לחוץ הוה לן לאוקטיה אדאורית׳ ולים׳ הר בתרי כטיל" ועור אט׳ בס׳ התערוכות (וכחי׳ ע'יד.) טבעת של ע״ו שנפלה כו' לעיל, וכי תיט' רווק׳ נפלה אבל השליך לכתחילה לא, הא תנן פ׳ כל הצלטי' (ע״ז ט״ט:) גבי אשירה נתערבה באחרות כולן אסורות בהנאה, ר' אליעור אוט׳ יוליך הנאה לים המלח ואט׳ בגט׳ הלכה כרי אליעזר וכן משט' נטי התם בגט׳ (ע״ז שם) רקאש׳ שקיל ד' זוזי ושדי בנהרא" וכן נמצא באבי העורי בסיס' שצ״ב דאפי רבר שבמניין בטל ברוב ואין צריך להשליך אחת , וכן כתב ה״ר יצחק בספר המצות שקיצר רחתיכה ראויה להתכבד רוצה לוט' כטו שהיא עתה אך אם בהמה עם הצמר או עוף אם הנוצה אין זה ראוי להתכבד" וכתב מורי ה״ר פרץ דבטילים אע״ג רלאהר מכאן מסירים הנוצה והעור ט״ט כיון דבתחילת התערובת נתבטלו שוב אין חוורין וניעורין ומהאי טעט' נט׳ שרי לבשל הכל יחד וכרכתוב לעיל בפ' התערובות דפרי' לעיל (ע״זע״ג:) אלא מעתה מגיסא הוא ראסרה, לעיל". סליק". In der ersten Hälfte dieses Jahrhunderts bespricht Iss erlein bereits abweichende Lesarteil und verschiedene Nedactionen desselben ^); dasselbe thut bald darauf Joseph Kolon in Italien, der den Mardochai fast in jedem Responsum wiederholt citirt. In den Gutachten Jacob Weil's in Nürnberg, Israel B r u n a ' s in Regensburg, dessen Nesponsen sich mitunter ausschließlich mit der Erklärung schwieriger Stellen im Mardochai beschäftigen *), aber auch in denen des ') Vgl. hierüber Abschn. VI. '» S. das. Nr. 123. 157 und 158.