Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 26 (1877)
- Issue
- Heft 7
- Article
- Mardochai ben Hillel, sein Leben, seine Schriften und die von ihm citirten Autoritäten
- Date
- 1877-01-01
- Page
- Seite 313 (sequence 8)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/2829132-2829486-2829494-2870078--17561-2870113- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
sein Leben, seine Schriften und die von ihm citirten Autoritäten, 313 כר' אליעזר רתנן איברים כאיברי בעלי מזמין, ר׳ אליעזר אומי־ אם קרב ראש יקרבו כל הראשים וחכט' אום' אפי׳ קרבו כולן חוץ מאחד יצא לבית השריפה" אמר רבא אמור רבנן במעט' ואמור רבנן ברובה, ואמור רבנן בחויתא, מין כשאינו מינו במעט', מין במינו ברובה, והיכא דאית ליה חזוחא במראה״ חנן פ' גיר הנשר. (הול' צ ׳1.1, גיר הנשה שנתבשל עם הגירין אם מכירו בנותן טעם, ואם אין מכירו בולן אמורי;, והרוטב בנ״ט, ופריך וליבטיל ברובה, ומשני שאני גיר רבריה הוא וכריה לא כטלה, תיט' אמאי לא משני בריה שאגי כרמשני גבי גיד בס׳ גיר הנשר,, ויי'מ דאין קרוי כריה אלא רבר שאיסורו בא מיום שנברא כמו גיר הגשה ועוף טמא ורג טמא, אבל שור הנסקל וצפור טהורה שנתבטלה לא, וק' על זה שהרי חלב המכסה את הקרב וחלב הכליות וערלה ראסורין מיום שנבראו ובטילי, ואור׳ יי כל רבר ששטו עליו בעוד שלם, וכשאינו שלם איבר את שמו אותו קרוי בריה כמו עוף טמא וגיר הנשה כשאינן שלימין נקראין חתיכת עור טמא וחתיכת גיר אבל נבילה כשאינה שלימה נקראת נכלה". ספר התרומה" ונימשוך ונקריב הר הר כוי, וא' ח הא אמריג' רבעלי חיים לא בטילי ואי׳'כ מה יועיל המשיב', וי ׳ל רהא דאטריג' בעלי חיים השיבי ולא בטלי ה״מ כלקחם כולם יחד או חבא אבל חד הר ליבטל" הוה ליה קבוע, וא״ת לפי מה דאמרינ' פ׳ גיר הנשר, גבי גיר הגשה אם אין מכירו אסורין כולן משום דבריה חשיבה ולא בטלה ומקשי' התום' תיפוק לי׳ רהוה הגיר קבוע ומתרצי׳ דלא חשביג' קבוע' אלא לדבר שהאיסור ידוע כגון ט׳ חנויות רהא דמוכרת נבלה ידועה אבל כשאין האיסור ידוע לא אמרינ' קבוע" וכן פסק התרומה" ועתה קש' מהכא דאין האיסור ידוע ואמאי קאט' הוה ליה קבוע" וי״ל רכיון דבעלי חיים השיבי ולא בטלי הרי אלו חשובי׳ מררבג' כאלו ירועין" וניט' כל דפריש כו'" וא׳יח והלא הא דאט' בפ ק רפסחי׳ (טי:) ובכמה חכתי גבי ט' חנויות ובנמצא הלך אחר הרוב, היינו רווק' כשנמצא ביד גוי שלא ראינו שפירש, אבל הכא כשלקחו מן הערר הרי רואה פרישתו מהן ובהכי לא אמריג' כל הפריש, וי״ל דהכא כמן תיירי להד לא הוי קבוע, וכספר התרומה פי׳ וניכבשינהו תיניידן היינו שלא בפנינו ראי בפנינו אסור" עור אוט׳ ה״ר שמשון מקוצי הכא אין זה קבוע גמור אחרי שאין האיסור ירוע אלא משום בעלי חיים השיבי ולא בטלי אגן טחמירין לעשות כקבוע גמור ולכך יש לנו לוט׳ כל חוריש מרובה פריש ולסתור הקביעות ואע״ג רחוינן תייר מן הקביעות"