Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 5 · p. Seite 211

Eine ntuerschlossene Quelle über Uriel Acosta. 211 Angriffe» gegen die Fundamente der Religion ein Ziel zu setzen, so wolle er in diesem Ausnahmefalle הוראת שערסj einem Beschlusse desselben, über die Frau eine ihr von Rechtswegen nicht zukommende Strafe zn verhängen, seine Zustimmung geben: . . . באופן שמן הדין אין להחמיר על ואת הארורה שלא לקוברה כיון דר־זדבר נוגע בבכור שני בניר־! הנותרים לה׳ שהם יר»י ה׳!פורשים מדרכי אחיהם כמו שבא בשאלה ועוד דק״יל דברא מזכה אבא מקרא דכתיב כה אמר ה׳ ליעקב »שר פדה את אברהם וכוי ומכל מקום אם נראם בעיני הב״ד אשר במקום ההוא שום הוא למגדר מילתא ולנעול דלת בפני האנשים החטאים בנפשותם אשר הם מתסקרים בעיקרי הרת ומלעיגים במלאכי אלהים נביאנו ורבותינו בעלי הגמרא והאגרה בוראי ררשאים הם בכל בהאי ם*ענוש יותר מן י הדין ruonS שעם והראיה Sy זה רחהאי ריבמוח מעשם באי שרכב Sy הסוס בשבת וסקלוהו כ״ד דאע״ג דרכיבה בשכם אינה אלא משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה וכוי ואין sS- עבירה גדולה מזו S^[־ רמים ^r<S1 כדין ואפיים משום מגדר מילחא סק^ אותו דהיה שעת הגזירה ווה הוא כנין אב SכS דבר שהב״ר יכולין r«ov1S שעה משום מגרר rMS>D Sענוש שSא מן הרין וכוי ומצאתי בתשובוח ל^ד־מ״בן 1״S סי׳ רמ״ר שברחב על תקנה שתקנו שמי שאינו נוהג בשורם ואינו שומע לקול מוכיח שמנדין אותו ולא ימנה בכלל י׳ ואם מת 1S מת שלא יקברוהו ואם נולד 1S בן שSא יט^ו »ותו וםשיב וו״ם ועור דלמגדר מילתא יכולין לעקור רבר מן התורה לעשות סייג כראיםא בהאשה רבה וכוי הרי לך דאע״ג שחם מבטלין מצום מילה שהיא שקולה כנגד כל המצות וגם מצות קבורה שהיא א׳ ממצות ג״ח כר שהו» משום מיגדר מילרתא יכולין כ״ר םיבטםן ולזם בנייר אם יסכימו בזה חכמי שרומי העיר נר״ו גם »ני מסכים לכבוד נביאנו וחכמינו שיעשו הנכשר בעיני הב״ד מהמקים ההוא לקנוס על הארורה ההיא יותר מן הראוי וכל העם ישמעו וייראו. Dieser Gesichtspunkt ist es denil auch, unter welchem allein das Vorgehen der Gemeinde gegen Uriel Acosta und seine Mutter — wie kurz darauf gegen Spinoza — erklärt werden muß. 14*