Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1877-01-01 · Heft 4 · p. Seite 169

sein Leben, seine Schriften und die von ihm citirten Autoritäten. 169 צמוד מתג כעכורוד) גיגדיל, לביןזקטץ ובץ חטף <הבד.יל8); 30) קיא ככד שוא;ע, כי;חכת באותיות אע,?פסח ,יעברו! 9. ו״פרה רי״ש מאז־10)!־פיון ונוטה, ולא פסחה?כל לשון ומ?טא 11). שיא שוכן בנד 12) אם היא?ע?ודה ואם בכלה לפרה לעקדה. 25) נ©עים 1) °לבאיש מ?לל דגוישים, בדמדום למעלה נףרשים 2). 2ל1ל לפה, קני אחהע שחיין, מינתם למטה וךפו;יץ3). ^מוד צל .1ץןה, מחתא, לאבייה, ףןה,ךח^ 4), כפרך בו לרדת 5).— 2חח למגי ש; א שוכן כאיומץ6), ןלין נךורץ?מרע בקמץ. ’) In dem Sinne: ausgenommen sind. — *) Vgl. a. a. O. das.: מכלל הדגש יצאו חמש מלות ואלה הכם: למה, בתוס, אנא, ימה, שמה, ומימן ל״ב אי״ש . . . כי שמו הנגינה למעלה כדי להמריד כין הקמץ ף — .והדגש Vgl. a. a. O. S. 7b: כל למה דגש ... ואס הוא סמוך ג4 — .לאותיות אח״ע רפי ומעמו מלרע Vgl. a.a. O. das.: אמנם חמש למה יצאו מן הכלל... למה הרגותגי למה אבכה, למר, הכית עבדיך, למה ה י ה כאבי נצח, למה אירא כימי רע, vgl. die Massora zu Ps. 43, im Anfang; auf diese fünf Ausnahmen deuten hier hin: ר ג 1 ה <Ms.: ורגדה für מ ח ח א; הרגזתני für אבכה, im übertragenen Sinne ״Wunde, Schlag" für ״Weinen", Ms. liest מחייה, was keinen Sinn giebt: לעבדיה für ה ו ה; למה הכית עבדיך für למה היה und דחל, als Chaldaismus, für למה אירא. Man könnte versucht sei», מחייה לעבדיה zusammenzulesen und bloß auf למה הכית עבדיך zu beziehen; dann würde aber die Ausnahme למה תכבה gänzlich fehlen. — *) Nach 3. B. Nt. 25, 43; das Wortspiel כפרך und כמה רך, d. i. leichte, nicht dageschirte Aussprache, ist Mardochai durch den Talmud nahe gelegt worden, s. Sota 11 b: כפרך ר׳ אלעזר אמר בפה רך. — *) Ein durch אתנחח׳ und סוף פסוק nicht alterirtcs &d)ma; vgl. a. a. O. das.: כל שוא שוכן (= נח) מבטל קמץ . . . אבל שוא מניע (= נע) ... הוא אשר יהפך 0 23 ף — .לאתנח ום׳ מסוק אין בו כה לבטל הקמץ.; Ms.: עבור. — °) Vgl. a. a. 0.8a: (ויגדיל: dafür hier)באתנח וס״ם יהפך השוא לקמץ גדול וכולס מחוגים לפני החטף ל ה פ ר י ד בין הקמץ והחטף . . . — 9) Ms. יעזור ו; vgl. zu dieser Strophe a. a. O. das.: . . נמתחיס כ׳ ראוייס להיות בחירק לולא א וחיה ג רו ן . . . גורס המתח ולא השוא כי מניע (= נע) הוא. — >» Ba.; Ms. מיו״ד, worüber als Emendation, oder als andere Leseart in Klammern מאר steht. — >» > Ms.: ומבטה: vgl. a. a. O. das.: אכל כאות רי״ש אף זה וזה גורס לא יבטלהו הקמץ. — 1») So B a, wegen des Metrums, Ms.: נד; Wortspiel nach 1. B. M, 4, stz