Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1876-01-01 · Heft 8 · p. Seite 329

karäischer und rabbanitischer Neumondsbestimmung nicht mehr als einen Tag zu betreffen pflege, und daß die aus der karäischen Litratur bekannten Ausnahmen von dieser Regel zu zählen seien, was für uns an sich schon ein genügender Anlaß war, Firk. Daten, welche sehr oft um zwei Tage von den entsprechenden rabbanitischen differiren, zu mißtrauen, so muffen wir heute der Autorität Mardochai's die bei weitem mehr competente des Israel aus dem Magreb entgegenstellen, welcher sich über diesen Punkt folgender Maaßen äußert: ויפיל להם לרבנים שיעשו ראש חרש עם הקראים יחד ביום אדו," ייפול להם לרבנים שיעשו ראש חדש קודם מן הקראים יום אחד או שני ימים, ויפיל להם לרבנים שיעשו ריח אחר הקראים יום אחד או שני ימים, וזה הענין ראינו אותו אנחנו בזמננו בהחלה מחזור רם״ח שעשו הניס! אחר שני ימים מן.הקראים, ועשו תשרי קודם שני ימים מן הקראים. (‘ Alle anderen karäisch-halachischen Argumente aber, welche wir gegen die Aechtheit des Briefes angeführt haben,, erhalten durch Israel ihre Bestätigung. Vom Namen des Schaltmonats sagt er: - ומעברים השנה ההיא שלשה עשר חדשים וקוראים אוהו החדש חדש נוסף ומקצתם קוראים אוחו וא״רר כאלו הוא אדר שני. (2 Von einem 2. Schebat weiß er natürlich nicht das Mindeste. Bezüglich der Jntercalation sagt er: וע״כ הורו משכילי רוב ישראל כי טוב ללכה על דרך חשבון עבור של מחוור כי דרך קרוב הוא על האביב הנמצא בארץ ישראל, אבל ישראל הקראים בעלי המקרא היושבים קרוב (3 לארץ ישראל• הקהל של מצרים ושל אסכנדריאה היא נא אמון והקהל של דמשק ושל ח״לפ (sic) שהם ארם צובא וארם נחרים אלו הקהלות בכל שנה ושנה שולחים שכוחים אנשים נאמנים (4 לארץ ישראל ומבקשים ודורשים וחוקרים ומחפשים אוהו בכל המקומות הידועים בקבלה כי שם ימצא קורם מכל המקומות ואם > י) und *) S. 3 in Cod. Pinsler 2, IV, der übrigens nicht paginirt ist, ') H. S. .כארץ ף H. S. כארץ.