Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1876-01-01 · Heft 7 · p. Seite 270

in Talmud und Midrasch. Theil der Fabel fehlt in Koh. מפני מה אתה נושן° אבר (N. אחר וכל האיברים מרגישץ אמר להן ולי אתם (K. R.(ומרתתין שואלץ אמרו לבעל הלשון שהוא אומר כאן והורג ברומי אומר ברומי והורג בסוריא. (א״ל ולי אתם אומרים אין יתרון לבעל ומפני מה אתה M. R.ה לשון מצוי בין הגדרות א׳ לחן אני פרצתי גדרו של עולם. לבעלי הלשון שעומד ברומי והורג בסוריא עומד בסוריא והורג ברומי. K. R. hat auch noch: מפני מה גופך מטורף, לשוני גדם. Man sieht hieraus, daß nach beiden Relationen der eigentliche Schwerpunkt der ganzen Fabel in dem Worte Koheleth's liegt: אם ישך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הל-*שון; doch mit dem Unterschiede, daß nach Deb. R. der letzte Halbvers ואין ירתרון ל־בער" הד״שון es ist, der im Munde der Schlange zur zweischneidigen Waffe wird und von ihr als giftige Antwort, oder eigentlich als Gegenftage den Fragestellern zugeschleudert wird; sowohl aus die Frage, welchen Genuß, welchen Nutzen sie eigentlich von ihrem Biffe habe, als auf den Vorwurf wegen der schrecklichen Wirkung desselben, daß sich ihr gefährliches Gift allen Gliedern des Körpers mittheile, verweist sie auf den Verläumder, der es in beiden Beziehungen nicht besser mache. Nach Jerusch, und den übrigen Midraschim hingegen parirt sie nur den Vorwikrf wegen der schrecklichen Wirkung ihres Bisses Mit dem Hinweis auf den Verläumder, während sie die Frage, welchen Gewinn sie von ihrem Biffe habe, mit dem ersten Halbverse beantwortet אם ישן׳ הנחש בלא לחש daß sie nämlich nicht um ihres Genusses und Gewinnes willen, sondern nur als himmlisches Strafwerkzeug im Aufträge Gottes so handle. Das Wort Koheleths: אם ישך הנחש במא לחש ואין יתרון לבעל