Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1876-01-01 · Heft 5 · p. Seite 203

Die Wbel in TälrÄd Md Midrasch M שהיה הולך מארץ ישראל לבבלי) כשהיה אוכל לחם ראה שתי צ פ ר י ם מתנצים והי עם זה הרג אחר מהן את חברו הלך והביא עשב והניחו על פיו והחיהו הלך אותו •האיש נטל אותו עשב שנפר מן הצפ י ר הלך להחיות בו את המתים כשהגיע לסולמה של צוו מצא אריה מת מושלך בדרך והניח אותו העשב על פיו והחיה ו עמד הארי ואכלו. מת לא אמר בן סירא טב לביש ף .לא תעביר ובישא לא ימטי לך (Diese Erzählung findet sich mit geringfügigen, in den hier beigegebenen Noten angegebenen Varianten auch in Wajikra Rabba, K. 22, Bemidb. Rabba, K. 18, Kohel.R. und Jalkut Kohel. K. S.) Diese Erzählung ist unbedingt auch der entstellte Aeberrest einer einstigen, möglich bei einem concreten Falle gedichteten Fabel, in der einem dem Tode nahen Löwen Hilfe gebracht wurde und der Retter das Opfer seiner Wohlthat ward; und als Lehre folgt ihr das angeführte Wort Sirachs. Ich möchte sagen, unsere Midraschfabel gewinnt erst dann an überzeugender Kraft, wenn man ihr die von mir auch dieser Erzählung zuqrundegelegte Fabel entgegenhält, wo der Helfer nicht nur nicht belohnt, sondern sogar mit dem Tode b estraft wurde. Dieses Fabelpaar, das in b eid e n Fassungen den undankbaren, nur raubgierigen Löwen zum Helden hat, scheint ursprünglich ein Ganzes gebildet und seinen Ursprung in der jüdischen Literatur zu haben. ') Was. R. Kohel. R. und Jalk. Koh. heißt es: ד ם ל.ק מן בבל und in der Erzählung: טב לי נסב הוא עישכא מחיי בה מיתא וארעא וישראל. Hier geht er also von Babylonien nach Palästina. י) Waj. R. lautet die Lehre der Erzählung : ה ו א ו בר י י ת ׳ א מ ר י ן ט ב ל ב י ש ע ב ו ת ב י ש א ע ב ו ת טב לביש לא תעביו וביש לא מטי לך.• ihnlich dem! »Lis ysoeut* bei Phädras. Ebenso Koh. N.: הוא וברייהא אמרין טב לביש לא תעביו ובישתא לא ימטי לך ויטב לביש אין עיברר ב י שא עבית׳ Bemidb. R. >J. K.מתלא אמרי (ההוא וברייתא אמרין טב לביש לא תעביר 1בישא לא מטי ל-. Die eigentliche Quelle ist also nur im altern Midrasch Thanchumä angegeben: die anderen Midraschim, die ' ämmtlich sünger sind, geben es nur als cursirendes Sprichwort wieder.