Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1874-01-01 · Heft 12 · p. Seite 551

Iehuda Ben Korsisch und Saadia. 551 נקבה ויצא הולד חי ואין לו מקנה (4 וערל אותו עליהם ובקש לאכול כשרו ויצא ולא היה יכול לשחטן בעבור שישתום אמו ושור או שה בא האיש לתלמידי יהושע ואמר להם בהמה מעוברת היתר. לי ושחטתיה ויצא ממנה ולד חי ואיני מבקש לנדל אוהו ואולם אבקש לאכול בשרו *) והתיר אותו לשח.ו הגירו לי ששמעתם3) מפי משה אמר לו לשחטו איני מחיר אכל תכהו על קרקרו במקל ותאכלהו בשחיטת אמו מטהרתו אבל השוחטים בשמחתם ובמועדיהם ממקניהם שחטו מרוב שמחה 4ן ושחטו עגל ואמו או גדי ואמו לאחר ששחטו זכרו באו אצל יהושע ואמרו לו רבנו חטא עשע היום שחטנו בנים ואמהות בשכחה אמר להם כן לימד אותנו רבעי אם טעה ארם ושחט בנים ואמהות בבת אחת אתה אומר לא תשחטו ביום א׳ אבל אכילה לא דיבר לא האכלנו ביים א' אבל אסור לבשלו יהרו מפני שדיבר הקב״ה לא חבשל גדי בחלב אמי ואם בזדון שחט האם ובניה ביום א' ונתערב הבשר זע״ו או מבושל בסיר או על ח,שלחן פגול הוא הבשר והשוחט מלקין אותו ומעבירין עליו קול ככה יעשה לאיש שעבר על מדת לאו רלא תשחטו ואם היה ממקנהו ושחט אין עליו כ״א מלקוח ואם לאיש אחר שחט ונעשה פגול מענישים אוחו דמים של בהמות אם יש לו בהמות יענש בהמה כנגד בהמה העונש ההוא לבעל הבשר הפגול ההוא יוה! לשוחט ושהיו שוחטין במועד ובשמחה ובאו אל רועי מקניהם וסברילין בין האמהות ובין הבנים שלא יבא ע״י דרך פגול אם הרועה אשר הוא אצל הצאן בימים [האלה ober ההם .ferg לא היה עם הצאן כעת תולדותיהן במה היו מנסין בין האמה־ת והבנים הם עוזבים הצאן ער אשר תשעינה תחת העצים הרחלים והעזים סביבות אמותיה ן לא ירביצו כלום והבקר והפרה וכל עגלוחיהם יחד ירבצו והיה האיש אשר כקש לשחוט מן המקום אשר יקח בנים ולא יקח אמהות ואם יקה אמהות לא יקה בנים. Diese Gruppe von Halachot bestätigt unser Urtheil über Eldads confessionslosen Schwindel. Wenn die meisten Einzeln» Herten durch Inhalt und Ausdruck lebhaft an den rabbanitischen Juden erinnern, und wenn trotz der Verzerrung dennoch die l) 1. לגדל, wie später. *) für והתיר אותו wont zu lesen המתיר אתה ו. *) In Bezug auf die bescheidenden Personen herrscht eine fron, dem Zusamnienbange am Meisten entsprechend wäre so zu מתלמידי יהושע ליהושע ואמר לו — הגד — ששמעת. *) Die Wortstellung richtiger: שחטו מרוב שמחת ממקניהם. Coufuc lesen: