Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1874-01-01 · Heft 10 · p. Seite 462

462 R. Simeon ben Zemach Duron. ttisnius der Thiere zur Erhaltung und Fortpflanzung der Arten und des Menschen zur Erhaltung der Individuen. Nachdem Duran in! Allgenreiuen die Providenz uachgeiviesen 51t haben glaubt, geht er daran, die Klage über das Wohlergehen der Gottlosen und die liebet der Redlichen zu beseitigen. Neben dem Argument, daß dem Individuum durch höhere Naturgesetze Vor- oder Nachtheile erwachsen müssen, gleichviel ob sie es verdienen oder nicht, führt er noch andere, meist psychologischen Inhalts, an, die wir jedoch übergehen können. Diese ganze Abhandlung über die Providenz, welche sich bei Duran von Kap. 2—4 und 13—16 erstreckt, begegnet uns oft bis in's Einzelnste bei Albo IV, 7—16 wieder. Hat Letzterer in der Aufstellung der Dogmentheorie seine Abhängigkeit von Duran durch mehrere au den Ausdruck angebrachte Veränderungen zu verhüllen versucht, so kopirt er in der Abhandlung über die Vorsehung zumeist sklavisch den Ausdruck Duran's, und trifft es sich daher, daß ganze Partien bei Beiden so ziemlich gleichlautend sind. Zur Veranschaulichung dessen sei eine kleine Probe gestattet. Albo. Duran. IV, 8 מבואר שאי אפשר שיתקיים$av. XIV. מבואר הוא שאין קיום זה זה המציאות השפל בזולת המטר . . . כבר זכר אליפז שתי אלו התועלות אמר הנותן מטר וכוי ואליהו גם כן רמז זה במאמר אשר דלו שחקים וכו' ואי אפשר ליחס הויתו אל הטבע לפי שאינו דבר מתמיד על אופן אחר בכל שנה ושנה וכבר רמז הש״י לאיוב זאת הטענה . . היש למטר אב וכוי.. נם אי אפשר ליחס הוייתו אל המקרה שהדברים המקריים אינם המציאות השפל אפשר שיתמיד בוה האופן אשר הוא בו מזולת המטר והמטר אי אפשר ליחס אוחו אל הטבע לבר לשתי סבות האחת שאינו מתמיד כתנועת הגלגל ומרת היום ומרת הלילה . . . וגם אי אפשר ליחס וה לקרי ולהזדמן כי הדברים המקריים אינם תמידיים ואחר שאין זה נופל במקרה וגם אינו מפעולת הטבע אם כן הוא פעל• האל ית׳ הרוצה בקיום זה