Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1873-01-01 · Heft 6 · p. Seite 264

264 Justmus Martyr und die Agada. "ששבח" f. v. a. der seine n Sabbat feiert, er meinte daher, für die Unzulässigkeit der 0&1.!ף« xi/Qiaxrj bedürfe man keines besondern Beweises. Rabbina antwortete ihm: Das Ganze ist bloß eine Persiflage der Gegner. R. L. sagt: wenn die Nichtisraöliten sich nach der Natur richten wollen, so dürfen sie sich überhaupt keine Ruhe gönnen, da es in der Natur keine Ruhe gibt, wie der citirte Bibelvers angibt. Für so ein Leben können sie gemüthlich sich bedanken. Daß mit ש(׳ בשבח, Montag, ein beliebiger Tag der bloßen Ruhe im Gegensätze zum אחד בשבח, Sonntag ששובתין בו הנוצרים den die N azaräer (Christen) f e i ern, gemeint sei, sagt auch Raschi sä loeum. הנוצרים fehlt in den censirten Ausgaben. . 5) Genesis 14, 18—20: אמר רבי וכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב״ה להוציא כהונה משם. שנאמר והוא כהן לאל עליון. כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם. שנאמר ויברכהו ויאמר ברוך אכרם לאל עליון קנה שמים וארץ — וברוך אל עליון. אמר לו אברהם וכי מקרימין ברכתעבד לברכת קונו? מיד נחנה לאברהם שנאמר נאם י׳ לאדני שב לימיני עד אשיח א יביך הרם לרגליך . . . ובתריה כתיב. נשבע י׳ ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק על דיבורו של מלכי צדק. והייני רכחיב והוא כהן לאל עליון. הוא כהן ואין ורעו כהן. R. Zacharia tradirte im Namen des R. Jsmaöl: Gott wollte das Priesterthum von Sem abstammen lassen; denn es steht geschrieben: und er war Priester des höchsten Gottes; weil er aber den Segen Abraham's früher sprach als die Segnung Gottes, so ließ Gott es von Abraham abstammen, denn die Schrift sagt: und er segnete ihn und sprach: gesegnet sei Abram dem höchsten Gotte, der geschaffen hat Himmel und Erde. — Und gesegnet sei der höchste Gott. Da sagte Abraham zu ihm : Darfman di e Segnung des Knechtes vvranstellen der Segnung seines Schöpfers? Sofort wurde es (das Priesterthum) Abraham verliehen; denn es steht geschrieben: