Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1873-01-01 · Heft 5 · p. Seite 226

226 Alte aramäische Poesien zum Vortrage des Haphtara-Targum. ולא ראיקנא במיליהון ררבנייא קדמיכון אשכח סכר אפייא כד אישרי לתרגומי מילייא דאיחאמח בנבואה מן שמייא על ירוי דפל׳ נבייא Auf dieses ziemlich prosaische Poöm folgte eines, das sich auch dichterischer Vorzüge rühmen kann. Dasselbe ist alphabetisch und nennt als Verfasser שלמה. Es ist dies, wie mit viel Recht zu vermuthen ist, der alte Synagogaldichter Schelomo hababli. Auf ihn weisen hin: der starke Gebrauch von targumischeu und talmudischen Ausdrücken, der in seinen Stücken auffält, ihn also als hervorragenden Kenner des Targums, vielleicht gar als Meturgeman kennzeichnet, — denn das Metrum unserer Introduktion (Verszeile zu fünf Wörtern, welches auch in seiner Aboda אדרת הלבשת und in der Culah אחשבה לרעה angewendet erscheint. *) Sonst ist zu bemerken, daß dieses Stück auch inhaltlich von den bisherigen absticht, indem es nicht nach der Schablone gemacht ifts, sondern Schilderungen von Gottes Macht und Weisheit bietet. Vielleicht nahm Nehorai es sich bei seiner bekannten Schabuot-Introduktion אקרמוה מלין zum Muster, die auch formell unserm Gedicht ähnlich ist, indem die Verszeile fünf Worte hat. אוול איסב הרמון מטרי עלמא ברי כל ראיכא במישרא וברומא גליין קרמוי טטירן רהותי תהומא דעיץ עילויהון כל מורא וגלימא הוא אלהא רשליט בארעא וביטא וליה בר מיניה באנגלי מרומא זווד יהיב לכל מרי נישמא חכמתא ומנדעא לרילהון חזיא לאחכטא מורני כל לישן ועם ואומא ׳החשבון כלא קרמוי והדין ללמא כולא סביל באררעיה התא ורומא ליה מהחשבא בקמיע זוטרא רשימא מהרמניה אשרי לישן ואפתח פוטא ») Zunz, Literaturgeschichte S. 101—104.