Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1873-01-01 · Heft 5 · p. Seite 225

Alte aramäische Poesien zum Vortrage des Haphtara-Targum. 225 מעיקרא דהוי איניש מזמין מיחיא(1 * והרטניה אסב לפרש קרמיכון רבמיא ואנא לא כחכמתא די"איתי בי 6כל חייא אלהין לפום זעירות שכל דאלפוני חכימיא והוא דיהיב חכסחא לחכימיא יאלף לי למימר פשר מיליא נבואה דאיחנבי פלי נבייא Lagarde nimmt mit Recht an, daß mit Herbeiziehung des נ von ניברא dieses Stück als Akrostichon: נרשה bietet. Es liegt kein zwingender Umstand vor, diesen Gerschom für einen der als Piutdicbter vorkommenden Gerschom's anzunehmen. Die vierte Introduktion ist der zweiten, abgesehen von dem gleicheir Reirne im Hervorheben der eigenen Geringfügigkeit und Jugend^) ähnlich. Jonathan wird in ihr nicht genannt. Viel׳ leicht ist, wie Lagarde vernruthet, der Name שמעון in der ersten Zeile angedeutet: שמעו שוחאי רברביא וווטריא ראתן לצלאה בהרין כניסיא לא בגסות ולא בטרונייא(3 פתחיח פומא קדמיכון אמרכליא מריש הרמנא נסיכית מחכימיא והדר(4 שריתי לתרגומי בנביאייא היכמא דחרגים רב חכימייא יונתן מתורגמן וסגן ספרייא חכמתא אטיף מכל הלמידייא מנדעא וסוכלתנו מן חברייא ווטר ברם אנא ורבייא t) plene geschrieben für כחיא hebt. מתיה s. v. a. מזרן. *) Einer solchen Wendung bedient sich auch R. Meir b. Jsak oder ״Nehorai" in seiner oben schon ermähnten Introduktion אילו פומי נינו. Sie lautet bei ihm: פעוט אנא ועיר ליומי צבית הכא לתרגומי קלי ארים לבסומי. Das Wort פעוט ist des Akrostichon wegen gewählt, scheint also nicht aufsehr große Jugend, wie Zunz (Literaturg. S. löst) annimmt, Hinzumeisen. ף rrgavvCa Vgl. den tälmudischen Sätz : אין הקב״ה בא בטרוניא 'עם בריותיו Abvda sara 3a) Gott verfährt nicht tyrannisch mit seinen Geschöpfen. 4) Das ursprünglich adverbial gebrauchte Zeitwort תוד — hebr. חזר, welches schließlich ganz Adverbium wurde, findet sich in diesem Sinne nur im bab. Talmud. Frankel, Monatsschrift XXll. L. 15