Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1873-01-01 · Heft 5 · p. Seite 199

Justinus Martyr und die Agada. 199 Ist es denn die Weise Josua's, schmutzige Kleider zu tragen? Aber zu verstehen sind seine Söhne, die sich unebenbürtige Frauen nahmen, ohne daß e r ihnen wehrte. Daß Josua ״ein aus dem Feuer geretteter Feuerbrand" genannt wurde, Siä m äcpso%v afxaqnwv elXrjyevat., mag Inst in ' s eigene agadistische Erklärung sein; (vgl. Dial. cap. 116 pag, 392); Synhedrin I. c. wird die genannte Bezeichnung darauf znrückgeführt, daß seine Kleider, wegen der genannten Schuld seiner Söhne, am Feuer sich versengten (als er von Nebhukhadnezar, dem Könige von Babylon, in einen Feuerofen geworfen wurde). Nach Jeruschalmi Taanith 69 b erhielt Josun die obige Benennung, weil er bei der Eroberung Jerusalem's dem Fenertode entging. 23) Dial. cap. 117 pag. 392—94: Kai fiixqi vvv tpiXovet>covviag Xeysra on rag fxtv ev cIeqovaaXrjix am rmv axal vors olxovvnov ’Iaqar]Xm~tv xaXov/xevmv iXvaCag ov nooffSixarai b i)eög, rag de <kä rmv ev ׳rtj ScaGnoqg rare Sr} bvrojv and mv yevovc sxaCvov av-Oqcörtoyv ab'/dg nqoaCsGihai, av vöv siqrjxevat, x ai rag av%äg sh« aCag xaXeiv. Dieser Interpretation von Maleachi: K. 1 V. 11 entspricht die Agada Midr. blumeri Rabba cap. 13 pag- 208 6: •'רבר אחר בישראל גדול שמו הה״ר כי ממורח שמש וער מביאו גחל שסי בגוים וגומר. וכי בכל מקום מקריבים קטורת ומנחה לשסהקב״ה. אלא בכל מקום שישראל עומדים ומתפללים [חפלה מנחה] עליה נאמר. מ נ ח ה¬ כמש מ עו. ואומר ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו: מוגש. וו תפלח שהריח כמה רתימא ו י ג ש אברהם וגומר [בתפלה] מ ו ק ט ר וי תפלת ערבית כמה דתימא תבון תפלתי קטרח לסניף וגומר. הוי גחל שמי בגוים בכל מקום שישראל עומרים שם לכף נאמר גחל שמי בגוים. Eine andere Erklärung [des Ps. 76, 2) lautet: durch (ב instr..) Israel ist sein (Gottes) Nainen groß. Dasselbe besagt auch Mal. 1,11: ״Denn von Sonnenaufgang bis an Sonnenuntergang ist groß mein Nainen unter den Völkern u. s. w." Werden etwa an allen Oiten Näucherwerk und Speiseopfer zur Verherrlichung