Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 12 · p. Seite 549

Studien über die Septuaginta und Peschito zu Jeremia. . 549 Cap. 12, V. 13: זרעו uub קצרו von Beiden für Imperative gehalten. Cap. 13, V. 18: ולגבירה LXX: ruX< «Im-aaEnonae, Pesch.: לרורבנא. Cap. 14, V. 4: בעבור האדמה wurde schon oben besprochen. Cap. 15, V. 6: נלאיתי הנחם LXX : xcd ovxin ävrjffoj avmi'g. Pesch.: וחוב לא אשבוק להון. Beide lasen הנחם für הנחם. Cap. 15, V, 8: עיר ובהלות LXX: tq6(.10v xcd <mot׳dr}v. Pesch.: רליחיא ורתיחא. Cap. 17, V. 8: ולא ירא. So das Ätib. Das Kri: ולא יראה. LXX und Peschito übersetzen itaclj dem Ktib, das sie ירא vocalisiren. LXX : ov </!0ßrjlhij<r6Tcu uub Pesch.: ולא נרחל. Cap. 17, V. IG: רם אנוש Sept: rj^onv dvO-qcmrov. Pesch.: יומא דברנשא. Sie lasen wohl אנוש. Cap. 18, B. 12, נ'ואש wie Cap. 2, V. 25. Cap. 18. V 14: היעויב מצור שרי Sept.: ixf!?*Xtixpoviftv und nh\Hx<: nagrol. Pesch: אן ענד מן טור חרייא. Sie lasen שדי. Cap. 22, P. 23 : מה נחנרתי Sept.: xaraarernsar,?. Pesch.: מתחגחא אנהי. Sie Tafen טאנחרה ננחושי. Cap. 31, V. 5: נטעו נטעים והללו Sept.: yvnvaave mi ttivc-crers. Pesch.: צובי נצבחא ושבתי. Beide hielten die Perfeetformen für Imperative, nur lasint die Sept. נטעו und וחללו, die Pesch. 1 נטעיt. s. w. Cap. 34, V. 5: ובמשרפות — ישרפו Sept.: me ixXavcrav — xXuvffovnu. Pesch.: ואיך רארקו־ — נרקרון. Darüber vgl. Monatsschrift Zrankel — Graetz 1803, S. 80. Cap. 48, V. 2: גם מרק ושדמי Sept■: xcd mivouv 7mv(r?n>1. Pesch.: אפן משתק אן השתקין. Beide hielten מרמן nicht für