Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 6 · p. Seite 278

278 Zur karäischen Bibliographie. die Neunerei und die alphabetischen Spielereien, wie Jehnda Hadassi in seinem אשכל הכפר sie liebt, sind der Entwickelung eines nüchternen Gegenstandes, wie z. B. des Erbrechts und seiner Principien nicht sehr zuträglich, wie sich denn überhaupt, stände nicht der Addereth Elijahu für die Feststellung der karäischen Halachah uns hülfreich zur Seite, eine solche sich niemals gewinnen ließe. Wir müssen und dürfen uns daher begnügen, wenn wir der poetischen (?) Hülle des אשכל הכפר irgend einen Gedanlen entschälen, und demselben anderswo wieder begegnen. Wörtlich dürfen wir ein Citat Hadassi's nirgends suchen; und so auch nicht in unserem Falle. Der Uebersicht wegen lassen wir Jehuda's Bericht ausführlich folgen: גם בוכרון הרחות הנודע ספר נעימות אמר כי האב אינו 11 שמח בבוא האח או רחוק ממנו מן השאר לו ויקה את כל רכושו. s. w. הן עור בשער הצדק אמר כי לא צוה האל ית׳ מצוות כרי להחליש .קריאי המצווים שלא כצדק וכן אמר בספר המצוות שעשה u. s. w. כבר אמר עור בספרו שקראהו כתב אלתמייו כי כל מין אינו אוהב אלא לנולד ממנו ועל זה תראה למקצת העופות מתחברים בקן אפרוחים בחומו u. s. w. נאם עור בספרו שקראו קופת הרוכלים אם יבטיח איש לרעהו כי לורעך אעשה טובה לא יפריד בין בנו לבין בן בנו u. s. w. Diesen Citaten zu Folge muß der Autor, dessen Schriften sie entnommen sind, ein warmer Vertreter der Ansicht gewesen sein, daß die direkte Descendenzlinie der Lateral-Linie durchaus vorgezogen werden müsse. Diese Ansicht suchte er durch Verstandesbeweise, durch Beispiele aus der Natur und dem Leben zu erhärten. Und dem, was der Verstand für billig gehalten, sollte das göttliche Gesetz entgegenwirken wollen? Es ist nun von vorne herein in hohem Grade auffallend, daß, wo Hadassi die Namen aller bedeutenden karäischen Meister angeführt, gerade Haroöh's Name fehlt, der, wie wir aus Addereth Elijahu 101 u. ff. wissen, im Erbrechte sich ganz besonders hervorgethan hat, dem dort fast dieselben Theorien in den Mund gelegt weiden, wie im Eschkol dem Anonymus. Ferner sagt Hadassi später, daß Josia ebenso gelehrt hätte, und fährt fort: