Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 6 · p. Seite 254

254 Miseellen zur rabbinischen Sprach- und Alterthumskunde. ע ג ל י ם עשו א' לבל שבט ושבט ד י מ ו ס לכולם שנאמר ויעשו נאצות גדולות das von den Commentatoren unzureichend erklärte דימום in ואחת מיומם zu ändern. Böhmer im Kerem Chemed 8, 131—32 streift an das Nichtige, obzwar ihn: die eigentliche Bedeutung von מיומם nicht bekannt war. Auf die Unsittlichkeit des Majumacultus ist an verschiedenen Stellen der Midr. und alten Versionen Bezug genommen, vergleiche Zephanja 2, 4—5 : כי עז ח עזובה החיה . . . חוי יושבי ח כ ל חים נוי כרתים ובו Targum: וי ריחבין בספר ימא עמא רחייבין לאשתיצאח , Vulg.: gerum perdito ns nach Ber. Rabba v. 28: נעשח בכרכי הים מה שלא נעשה ברור חמבול שנאמר נוי כרתים נוי שחוא ראוי לחברת ferner Ber. Nabba c. 37: פתרוסים וכסלוחים היו מעמירין ה וטל יס ין (— אטלס, י ר י ר) היו אלו מגנבין נשותיהן של אלו ואלו מגנבין נשותיהן של אלו מה יצא מהן פלשתים. 11■ ועטוטי,זאטוטי. Nach der älteren Relation Sifre וזאת הברכה zu 5. M. 33, 27, jer. Taan. 4, 2 und Soferim 6, 4 soll in älteren Bibelexemplaren statt 2) וישלח את נערי בני ישראל. M. 24, 5) gestanden haben: וישלח את ז ע ט 1 ט י (זאטוטי) בני ישראל. Erst der spätere Bericht in b. Megilla 9 a führt זאטוטי als eine der von der LXX getroffenen Textesänderungen an und fugt noch hinzu, daß auch 2. M. 24 1t statt אצילי in der LXX זאטוטי gesetzt wurde. Es ist bekannt, daß sich in der LXX von diesen Aenderungen keine.Spur findet, und da die beiden Stellen außerdem in jer. Meg. 1, 10 nicht aufgezählt werdeir, so scheint die Aufnahme derselben in den Bericht des Babli bloß aus einer Confundation mit bett ג׳ ספרים של עזרה stattgefunden zu haben. זאטוטי״ scheint nur aus Mißoerständniß von anderseits hier eingeschoben zu sein." (Frankel, Vorstudien zur LXX 29; vergl. auch Herzfeld, Gesch. des Volkes Israel ll, 548). Ueber die Bedeutung von זאטוטי ist viel herumgerathen worden. Geiger Urschrift 243 hält es für ein ״offenbar ausländisches" Wort, ״ohne Zweifel das griechische der Forscher, Sucher aus betrachtet das Wort' als ״eine tendentiöse Aenderuug" des Textes. I. Levy, Ztschr. der deusch-morgenl. Gesch. 14, 276 will nicht zugeben, daß das ״Wort voll echt griechischer Färbung jemals im Texte einer hebräischen Bibel gestanden hätte" und betrachtet die Relation