Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 6 · p. Seite 252

252 Miscellen zur rabbinischen Sprach- und Alterthumskunde. שם היתה שלהם und damit sind alle Schmierigkeiten gehoben. Das den Abschreibern unbekannte מיומם ist in מרומם, (das י in ר und ם in ם) und מ) מיוחם in ח) geändert worden. Wir haben damit eine neue und soiveit mir befiaunt ist die älteste Belegstelle sür מיומם Majuma, (vergl. meine etymolog. Studien S. 97 ff.) gewonnen. Der ganze Zusammenhang der Stellen bestätigt die Nichtigkeit der Leseart מיומם, zunächst מקום חירום und מקום עבורה זרה, da die Majnma mit Zügellosigkeit und Ansschweifung verbunden war, dann בין מגדול ובין חים , da die Masnma zumeist in den Seestädten und Hafenplätzen gefeiert wurde — der Name Majnma soll ja von מים herrühreu — und endlich ולא נחם אלהים ררך ארץ פלשתי ם , da Gaza in Philistäa der Hauptsitz der Majuma war. Unter dem Markt zu Gaza, עטלווא של עזה ( b. Ab. Sara Il k, vergl. auch jer. Ab. Sara: ג׳ ירירין יריד עזה), der als Sitz eines Götzeukultus bezeichnet wird, ist offenbar der Sitz deS Majumacultus gemeint. Es wird im Talmud discutirt, ob desf en Besuch für Israeliten statthaft ist. Nach Gothofredus in den Noten zu Cod. Theodos XV tit, VI de Majuma wurde die Majuma unter Constantin denk Großen gefeiert, unter Coustantius verboten, unter Julia:: und Valens blühte sie wiedermn, unter Theodosius dem Großen bestand sie eine hinter einander folgenden Sätze: -יש גבור במדינה ועליו כל פלי ז י י ך ובו יש גבור במדינה וכהו עליו ובו- יש גבור במדינה ש מ ש ק נ א ה וגבורה לובשתו ובו- יש גבור במדינה בשעה שהחצי יוצא מידו ובו' מלן בשר ודם יוצא למלחמה ובו- מלך בשר ודם עומד במלחמה ובו׳. In dem Abschnitte ויםע beginnt 'פרשה ב bei ויבאו אלימה und פרשה ג׳ bei הנני ממפויר לבם u. s. טו., so daß die Handschrift immer mit Einer פרשה den Editionen zuvor ist. Am Schlnsse der פרשת ויהי בשלח heißt es in der Handschrift: םליק פרשה ג׳, während bei uns nur 2 Parascha's verzeichnet sind. Der Abschnitt ויחי ממחרת trägt in der Handschrift die Ueberschrist -פרשה ד, in den Editionen פרשה ב׳. — Statt חסלת מסבתא דעמלק hat die Handschrift (?) חסלת מסמתא חצירי, vielleicht ist חצירי aus חמישי verschrieben. Am Schluffe der achten Parschah in יתדו steht in der Handschrift: סליק דכ״׳רי. Am Anfänge von משפטיים lautet die Ueberschrist: נויקין פרשת קמיחא und von פרשה א׳ : אם כסף תלוה (bei uns פרשה י״פו) und so fort: -פרשה ב (bei uns -פרשה ב). — Bei לא תטה משפט אביונן beginnt -פרשה נ, bei ובכל אשר אמרתי אליכם die 4. Parscha, bei ראשית בבור׳ die 5. Parscha. — פרשת בי תשא ist überschrieben: פרשה א׳ דשבת und פרשת ויקהל ist פרשה ב׳ überschrieben. In dem Memorialverse am Schluffe der Mechilta wird stets למידן richtig למדין gelesen.