Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 6 · p. Seite 251

Miscellen zur rabbinischen Sprach- und Merthumskunde. 251 Wiscellen zur raböinischen Sprach- und Wterthums- Kunde. Von vr. I. P e r l e s. I. Majuma. Mechilta Be sch also ch zu Exodus 14, 2: פי החירות אין חירות אלא מקום חירותן של מצרים מקום מוכתר להם (מקום אטלס) בין מגדול ובין הים שם-מקום עבורה ורה שלהם היה גדולתן של מצרים שם היה תפארתם שם היה מקומם (מקום) מרומם של מצרים. — Die Stelle bietet den Auslegern erhebliche ^וו^^^טו, namentlich in dem letzten Passus schwanken die Lesearten zwischen מקומם (מקום) מרומם und מקום מיוחם שלחם (Jalkut). Die Münchener Handschrift der M e ch il t a ף lieft aber: ') Der Codex hebr. 117 der königlichen Hos- und Staatsbibliothek zu München enthält nach dem Catal. angeblich den Midrasch Schemoth Rabba, in Wirklichkeit aber die Mechilta, den Midrasch Wajikra Rabba und einige kleinere Midraschim: Judith, Snfanna u. A. und ist von Jizchak, ben Elieser hacohen für Abraham ben Menachem im Adar rischon 6193 (1433) geschrieben. Schon aus dem Einen oben angeführten Beispiele ist ersichtlich, daß diese Handschrift für die Texteskritik der Mechilta manche interesiante Ausbeute liefert. Andere Beispiele werde ich später beibringen. Die Eintheilung der Parascha's weicht in manchen Punktenvon der in den Editionen angegebenen ab. So beginnt di« 2te Parascha mit דברו אל בל עדת בגי ישראל, die dritte P. mit בעשור לחדש. Am Schlüsse der zweiten Masechta heißt es: חסלת מסבתא דיהי בשלח פרעה ואית ביה פרשיוח ז׳ וסיטניהון והוה וסלילי ורדף ואמר חוטרא אייתי בידך ואית בה הלכתא קצ״ב. שדתא פרש׳ קדמיא ה״ל ל״ז. Das mnemonische Zeichen bezieht sich auf die Anfänge der Parascha's: 1) ורדף (3;דבר אל בני ישראל מלילי (2;ויהי בשלח — -והו ח ואתה הרם (5; ויאמר ה' אל משה מה מצעק אמר (4; וירדפו מצרים ב י ד ך (7;ויבאו בגי ישראל אייתי(6;אתמטך חוטרא נטה את י ר ך על הים -----. — Zu dem Verse ה׳ איש מלחמה ist als mnemonisches Zeichen vermerkt: וין בבה קנאה בחצי סימן יוצא ועומד mit Bezug auf die