Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 4 · p. Seite 176

176 R. Juda Ha-Nast's Antheil an unserer Mischnah. Gusse hervorgegangenes Werk sein. Freilich verhehlen wir uns nicht, daß auch mit dieser Annahme noch immer einige der oben hervorgehobenen Schwierigkeiten der Erklärung bediirfen. So bleibt es noch immer befremdend, daß itt der zweiten Misch nah nicht R. Elieser, sondern R. Juda genannt wird; daß ferner zwei so innig:zusammenhängende und augenscheinlich gleichzeitig anfge- .tauchte Fragen in so auffallender Weise von einander losgelöst sind. Man sieht aber leicht ein, daß solche untergeordnete st unkte nicht den eigentlichen Kern der Frage treffen. 21'eit entfernt, die gewonnene Ueberzengung zu erschüttern, können sie vielmehr, zur weiteren Forschung anregend, hierzu beitragen, mehr Licht über Rabbi's Verfahren zu verbreiten. Was sich hier vermittelst Schliisse ergeben hat, ließe sich ans dieselbe Weise beinahe von jeder Analyse größerer Parallelstellen in den Quellen erzielen. So berechtigt aber auch solche Ergebnisse an sich sind, so muß man doch eiugestehen, daß sie einer direkten, festeren Stütze bedürfen, wollen sie mehr als andere, mehr oder weniger begründete Hypothesen auf Objektivität Anspruch machen. Eine solche Stütze findet sich in der That in unfern Parallelen, die bei richtiger Zerlegung auch außerdem über die eben berührten Schwierigkeiten Aufschluß geben. Es hat sich nämlich in der Tosephtha und Boraitha, in letzterer jedoch in mehr nrsprünglicher Form, eine eben so wichtige als ausführliche Notiz von Rabbi erhalten, die über den Eutwickelungsgang unserer Halachoth in einem Maaße Licht verbreitet, wie man es nur wünschen kann. Dieselbe findet sich im Traktat Menachot (ibid.) und Tosephtha (ibid.) und lautet au. ersterer Stelle wie folgt: אמר רבי מרותי אצל ר' אלעזר (andere Leseart כשהלכתי למצות (מרותיו של בן שמוע מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו והיה חביב לו ביותר ער לאחת אמר לו רבי השוחט את הובח להניח רמו למחר מהו אמר לו כשר ערבית אמר לו כשר צהרים אמר לו כשר מנחה אמר לו כשר אלא שר׳ אליעזר פוסל צר,בו פניו של יוסף הבבלי אמר לו יוסף כמדומה." אני שלא נתכווננו שמועתינו עד עתה אמר לו הן אלא שר׳ יהודה סוסל שנה לי וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לו חבר ולא מצאתי עכשיו ששנית לי פסול החזרת לי אברתי זלגו עיניו דמות של ר׳ אלעור בן שמוע אמר אשריכם תלמידי חכמים שדברי חורה חביבין עליכם ביותר קרא עליו המקרא הזה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי הא מפני שר׳ יהודה בנו של ר׳ אלעאי ור, אלעאי תלמידו של ר׳ אליעזר לפיכך שנה לך משנת ר' אליעזר.