Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 3 · p. Seite 136

186 Thron und Circus des Königs Salomo. וארבע נדבכות אחד למעלה סחבת ועל כל נרבך מאה איש, ובכל דימוט שני דלתות עצי שמן, והיו קבועים בהם בכל "מיני כלי והב ואבנים טובות ומרגליות וכרובים ותימורים קבועים בזהב והיה הולך אודם למקום דחוק מירושלם,) ולפני כל רימוט חליל ועוגב היו מרננים למעלה ואלו מכים בחליל לטעמם, אמד ר׳ יוסי ל <ר ב ע ה ח ל ק י ם היו נחלקים, המלך ועבדיו וחכמים ותלמידים וכהנים ולוים היו לבושים ת כ ל ח, וכל ישראל היו לובשים לבנים והבאים מן הכרכים ומן הכפרים ומשאר מקומות היו לבושים אדומים ואומות העולם שהיו באים ממרחק רחוק להביא למלך מנחה היו לבושים ירוק, אמרו לו חל סיריו מפני מה אלו ארבעה מיני בגרים, אמר להם, כנגר ארבעה תקופות מתקופת חשת ער תקופת טבת הימים הם כתכלת, מטבח ער ניסן השלג יורד והיו לבושים לבנים, מניסן עד תמוו הים טוב לפרש בו והיו לבושים ירוק, מתמוז וער תשרי הפירות יפות ואדומות ואו היו לובשים בגרים אדומים * 2). נשלם ענין כסא שלמה ש׳ב׳ל׳ע׳א. שב עטי בצוותא ואקדש לך שחוק _ Kidduschin (J3 b י) der Midrasch bringt hier offenbar Züge aus den! berühmten Palast« B l a ch e r n a s in Constantinopel an, den Benjamin von Tudela als die hervorragendste Merkwürdigkeit neben dem Hippodrom beschreibt: — ארמון גדול ב י ל כ י ר כ ש וצפה העמודים והכותרות זהב וכסף צרוף וצייר בהם כל מלחמות הקדמונים וכו׳ ועשה שם כסאו של זהב ואבן יקרה ועטרת זהב תלויה בשלשלת של זהב על הכסא במדת ישיבתה תחתיה ובה מרגליות שאין שום אדם יוכל לשער דמיהם כ י בלילה אין צר יכין שם נרות כי הכל רואין מאור המרגליות אשר מאירים להם ער מאד. In ähnlicher Weise schildert ein non Ducang*e Const. Christ I. 131 angeführter Chronograph diesen Palast: exterior ejus pulchritudo fere incomparabilis est: iuterior vero quidquid de eo dixero superabit. Auro clepingitur undique variisque coloribus et marmore studioso artificio sternitur area et nescio quid plus ei eonferat pret-ii vel pulchritudinis : ars subtilis vel pretiosa materia. 2) Siehe oben. Eine Farbensymbolik anderer Art giebt der Midrasch zu Zach. 6, 1 ff., welche Stelle Chrysostomus in seiner Rede über den Circus gleichfalls zu den Circusspielen in Beziehung bringt. Er fordert seine Zu- Hörer auf, statt den Wagen des Circus jenen Wagen zu besteigen, dessen Lenker Elias war [II. Kön. 2, 11] und die Myriaden Gotteswagen des Psalmisten [Pj. 68, 18] zum Kampfe gegen die Widerwärtigkeiten des Lebens anzuspannen. — Ich will bei dieser Gelegenheit einige Stellen im Talmud und Midrasch, auf welche durch die Kenntniß der Verhältnisse im Circus ein helleres Licht fällt, besprechen: