Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 3 · p. Seite 133

Thron und Circus des Königs Salomo. 133 לבת שבע אמו שתשמע חכמתו, רכתי׳ וישם כסא לאם המלה וכחי׳ ושנים עומדים אצל הירוח מהו אצל הידות, אלו עני אריות היו עוטרים אחד מימינו ואחד משמאלו, בא המלך לישב פושט ידו ארי השמאל ונוטל העטרה ומניחה על ראש המלך, נוטל ארי הימין ונותן שרביט והי ביד המלך, רץ תנין של כסף כמנגנון וכופף למלך והנשרים פורשים כנפיהם, בא לחתוך הרין היו פותחין האריות פיהם נגרו ומאירות כאבוקי אש ופותחין אח פיהם וחורקין בשיניהם, והיו נושאין נגר המלך באולם השער, והיה המלך מתיירא לחתוך אח הדין שמא לא הפסיק כהוגן והיה מסתכל נגד גד החווה ונחן הנביא, והיו פוסקים הרין כנבואה והמלך היה מסכים עמהם בחכמה ומשמיעים לשבעים וקינים והזקינים לנשיאי ישראל ונשיאי ישראל לשלוחי בית רין, והיו מוליכין את האדם אם לחיים אם למות, וכל כך למה שהשנים טובים מן האחר, ועליהם אמר שלמה בחכמתו טובים השנים מן האחד, וכחי׳ אם יתקפו האחר: האחר וה שלמה המלך, השנים: אלו נתן וגד, והחוט המשולש: אלו שלשתן, שאלו את ר׳ יוחנן מפני מה האריות והחיות צועקים לפניו, אמר להם באותם הימים היה ארבע מיתות ב׳יד כרי שלא ימות ארם בחנם, פסק המלך את הרין והיו האריות לוחכים כפות רנלי המלך, ורוח הקודש מצפצפת ואומרת: והמלך שלמה כרוך, והעומדים עונים כאחד ואומרים : תיכון מלכות בית דור, ושנים עשר בקר: אלו שנים עשר נציבים שהיו מכלכלים אח המלך ואת ביתו כל אחר מהם חודש אחר שנא׳: ולשלמה שנים עשר נציבים, וכל אחר מהם היו לו שמנה עשר אלפים שרים וכל שר ושר אלף שרי אלפים, ולאלפים שרי מאוח ולמאות שרי המשים ולחמשים שרי עשרות, והיו מכלכלים המלך וביתו מכל רבר ולא היו מעדרים רבר כל אחר ואחר בחדשו, ומאכל שולחנו ליום אחד שלשים כור מלת וששים כור קמח, עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן, ומשקים אותם חלב, ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים, מאה כבשים שמונים, ומאה צבי ושלושים איל, ועשרים יחמורים גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים ער אין מספר שנא׳ ויהי לחם שלמה ליום אחר, שלשים כר סלת, ועשרים כר קמח, עשרים בקר בריאים ועשרים בקר רעי, ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים מה הוא וברבורים אבוסים: ר׳ אלעור אומר אפי׳ פסיונים היו מגרלין אותם ר׳ יוחנן אומר, עופות המפוטמות, עגלה על שני הנשיאים, עגלות אלו שני נשיאים היו מביאים מרכה צבובהי) שעל שני עגלות י) Sifri futta, angeführt bei Ialkut, erklärt עגלות צב in der Stell« Nnm. 7, 3, an welche der Midrasch oben anknüpft: אין צב אלא מצויירות ר׳ נחמיה אומר כצבעו של דקיע Vgl. nach Pesikta «ä. Bnbsr. 8 a und Bamidbar Rabba c. 72. Ich erblicke in dieser agadischen Deutung, die צב und צבע znsammenstcllt, eine Anspielung auf die Farben der Wagenlenker im Circus.