Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1872-01-01 · Heft 3 · p. Seite 131

Thron und Circus des Königs Salomo/ 131 השוו/ וקרני השור יוצאין לקראתו כשני קונטריות, אמר ר׳ מחנן העמידם המלך שלמה לכסא, אחר מימין ואחד משמאל, כבש בימין וזאב בשמאל, צבי מימין ורוב משמאל. חמור מימין ופיל משמאל ראם מימין ו נרפיתי) משמאל וסוף כולם העמיד בן ארם ונגרו שד, והעמיר למעלה ויו ונגרו נשר, ושם יונה ונגרה התקין ציץ, ובתוכה לו(?) חקק נח, שמן על נם, ואמר ר׳ יוחנן היאך היה ררך שלמה לעלות ולישב בכסא, נוטלו שור בקרניו והיו נותנו לאריה והיה מזהירו ואומר לו הוהר כמלך שלמה שלא ירע בו דבר, ואריה נוחנו לאיל ואיל נותנו לנמר ונסר לכבש, וכבש לזאב, וואב לצבי, וצבי לדוב ודוב ליחמור, ויחמור לפיל, ופיל לראם, וראם לגרפית, ונרפית לאדם והיו אומרים לו בקול גדול: הרי שילמנו לך המלך שלם ואחה עד בינינו, ואדם נתנו לשד, ושד היה נותנו ופורח בו ומוליכו בין שמים לארץ, ואחר כך מביאו למקומו ומושיבו על קתררא של זהב, כולה מקובעת באבנים טובות ומרגליות, והיה השד עולה לרקיע ומביא לבנה הספיר, ומניח תחת רגליו. שאלו תלמידיו את ר׳ יוחנן וכי כל כך היה כחו של שד לעלות לרקיע, אמר להם ולא שנינו שטנה דברים נאמרו בשרים: ארבע כמלאכי השרת וארבע כבני אדם, אוכלין ושותים כבני ארם, ומשטשין מטותיהן כבני אדם, ופרין והבין כבני ארם, ומחין כבני ארם, וארבע כמלאכי השרת יש להם כנפים כמלאכי השרת, רואין ואינו נראין כמלאכי השרת, וטהלכין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת, יודעים מה שבעליונים ושבחחחונים כמלאכי השרת, באותה שעה יונה מפו מביאה למלך אח ספר משנה התורה, ומניחה על ברכיו וקורא בו, לקיים מה שנאמר והיחה עטו וקרא בו כל ימי חייו, ר׳ אלעזר אמר אלו החיות והבהמות שהיו חקוקות בכסא, חציים היו בעלי קרנים וחציים כעלי טרפות יר ושינון אלו בגמרא ואלו בטרפה *) ולא חקקם ה״ק״ב״ה בכסא שלמה אלא להראות מהן דוגמא לישראל לעתיד לבוא, שעתירין אלו עם אלו להיות דרים כאחד שנא' ואב וטלה ירעו כאחד, וגר ואב עם כבש ונמר עם גרי ירבץ, ופרה ורוב תרעינה, אמר ר׳ יוחנן היו כולם נותנין קולם והיה מרעיד כל העולם כולו, שור גועה, אריה שואג, איל צוהל, נמר צורח, כבש ה ו נ ב, זאב ו ו ר ר, צבי מ פ ר ט, רוב מגמגם, חמור מבדים, פיל נוהם, ראם מצלצל, גרפית מלבלב, ארם מרנן, שר מומר, ויו היה קורא וקולו עולה לשמים, נשר צועק כקול מים רבים, יונה מהגה, נץ מצפצף והיו מקולו מתעוררים כל ישיני ירושלם, נחש בפיו היה שורק, והיו חולי ירושלם מתרפאין מקולו, ר׳ אלעזר -אומר הוא נחש שעשה משה במדבר, הוא נחש שכיתת חוקיה מלך יהודה, שאלו תלמידיו את ר׳ יוחנן גרפית (י als Thiername ist mir sonst nirgends im Rabbimschen aufgestoßen. Es ist yoin/1, gryplnis, der Vogel G r 1' i f. *) lies: ושמנן בגמכא אלו טרפות. 9*