Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1871-01-01 · Heft 5 · p. Seite 231

Beitrüge zur Sacherklärung der Mischnah. 231?שאל ר׳ ישמעאל אח ר׳ יהושוע: מפני מה אסח גבינת נכרים אמר לו מפני שטעמידין אותה בקיבת נבילה. אמר לו והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבלה? אמרו כהן שדעתו יפה שוו־פה חיה .... אמר לו מפני שמעמידין אותה בקיבת עבודה זרה. אמר לו אם כן למה לא אסרוה בהנאה? השיאו (הסיעו) לרבר אחר. אמר לו, ישמעאל אהי! היך (1אחה קורא כי טובים דודיך מיין או כי טובים דוד יד ובו. Bei dieser Lesart und Erklärung גבינת בית אוניייי bithyuischer Käse, drängen, sich unüberwindliche Schwierigkeiten ans, welche die kritischen Tossafisten zum Theil gefühlt haben (p. 34 d. uirten מפני שמעמירין). Wie vorausgeschickt, gehören die beiden aufeinanderfolgenden Passus zusammen, und doch soll nach der einen nur speciell b i t h y n i s ch e r Käse und nach den andern Käse von Heiden überhaupt (גבינות גברים) verboten fein! Noch schwieriger stellt sich die Sache heraus, wenn man die Discussion des babylonischen Talmud damit vergleicht, welche von der Unzusammeugehörigkeit beider Halacha's ausgeht. Kein Amora ist im Stande anzngeben, aus welchenr Grunde Käse überhaupt verboten sein soll, und es werden fünf verschiedene Motive für das Verbot angegeben (das. p. 35 8. b.), die sämmtlich nicht stichhaltig sind. Für das Verbot des גבינת בית אונייקי wird als Grund angegeben, weil die meisten jungen Kälber daselbst für den Götzencultus bestimmt seien (p. 34 b.) מפני מה אסרו גבינת בית אונייקי? מפני שרוב עגלים של אותה העיר נשחטין לע״ז. Aber diesen Grund ftudet der Talmud selbst nicht ganz correkt. Im jerus. T. wird dieser Grund für die Halachadiscnssion zwischen 3t. Josua und 3t. Jsmael angegeben (p. 4l o.): שאל ר׳ ישמעאל וכוי. מפני עגלים ששם נשחטים לע״ו. Hier wird also die Zusammengehörigkeit beider Halacha's vorausgesetzt, und zwar so, daß R. Jsmael nicht begreifen konnte,, warum גבינת בית אונייקי einfach verboten sein soll. Aber nach dieser Erklärung bleibt es räthselhast, daß R. Elieser nicht ohne Umschweif den rechten Grund angegeben ') Eine Parallele zu dieser eigenen Unterredung, findet sich Tosifta Para c. IX. Der Sinn dieser vielfach gedeuteten Stelle ist: ob die sopherischm Bestimmungen gleich den pentateuchischen oder höher anzuschlagen sind, so daß sic auch ohne rationellen Grund anerkannt werden müßten: ob חביביס כדברי תורה oder חביבים יותר מוכרי תורה. R. Jsmael nahm das Erstere, R. Josua das Letztere au. Nicht ob דודיך oder דודיך (oder gar דדיך) ZN lesen sei, ist die Frage, sondern ob מיין zu דודיך gehört oder nicht.