Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1871-01-01 · Heft 4 · p. Seite 153

Joseph Al-Bnsir's in der jüdischen ReligivnSphilosophie. 153 כי בנה הבונה בצווי המלך ויהיה הנה מלה חסרה והוא כמו שנאמר ראיתי מלאך י״י או כבוד י״י והחלק הב׳ הוא אשר יהיה הדבר ביי ית״ש ויש לו חפץ זולת הגלוי ואם יזכור עין החפץ בו היא העזרה והרחמים או בחושם יענה חלופם ואם יד החפץ בו אם נעימות ואם נקמות ואם יוכיר בו כי. י״י יח״ש נראה לעין והחפץ בו ראית מעשיו ומפעליו ונוראותיו. Bei Saadia finden wir dieselbe Methode, nur consequenter durchgeführt, mit reicheren Belegen aus Schrift und Tradition versehen, im 2. מאמר des Emnnoth wedeoth. Und wenn wir uns fragen, hat Saadia von Joseph entlehnt, oder umgekehrt, so können wir wohl anr leichtesten ein Drittes annehmen, daß keiner von beideir zu entlehnen nöthig hatte; denn die ganze Sache ist in der einfachen, schlichten Form, wie sie dieselbe vortrugen, so einfach, daß jeder vernünftige Leser der Bibel, wenn er nur einigermaßen mit dem Geiste ihrer Sprache vertraut ist, darauf kommen kann. Allerdings der Umstand, daß jene Stelle, die wir au§ dem מחכימת פתי zogen, im 0׳ נעימות fehlt, bestätigt unsere Annahme, daß jenes jünger sei, als dieses, vielleicht auch als des Saadia אמונות ורעות, weil Joseph zwischen der Abfassnng des einen und des andern Werkes, vielleicht durch Saadia's Beispiel angeregt, eingesehen habet! mochte, wie nöthig diese Stelle in einem religionsphilosophischen Werke sei. Keineswegs aber ist an eine Entlehnung Joseph's von Seiten Saadia's zu denken; denn dieser, der Vorkämpfer des traditionellen Judenthums, fand in der Ueberlieferung so viele Anregungen zur sigürlichen Auslegung der Anthropomorphismen und ähnlicher Ausdrücke, daß er wahrlich nicht nöthig hatte, hierin bei den Karäern in die Lehre zu gehen. So stützt er sich denn auch wirklich auf die Targumim, die in den rabbanitischen Kreisen Babylonien's während der ganzen gaonäischen Epoche in hohem Ansehen stauden ‘), und sagt 2): ומן המקובל כי מצאנו חכמי עמנו הנאמנים על תורתנו בכל מקום שמצאו מאומה מאלה הדמיונים לא תרגמוהו מוגשם אבל השיבוהו א* 1 מה שמסכים לשר פ הקורם והם תלמידי הנביאים ויודעים יותר דברי הנביאים ואלו היה י) Vgl. חשובת הגאונים ed. Lyck R. Hals Gutachten Nr. 92 und 93 und ein Gritachten N. Jehndai's unter den vielen kleineren der Nr. 45. l) Emnnoth wdeoth in der 2. Hälfte des 2. Capitels.