Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1871-01-01 · Heft 2 · p. Seite 52

52 Die beiden Ben-Ascher und die Masora. nicht bloß über Masora, sondern sogar über Versabtheilung damals noch Differenzen herrschten: Schluß zu der Anfrage über Eldad den Daniden (ס׳ אלרר), auch in Schalschelet des G. Jbn-Jachja citirt: p ואפילו במקראות שהם כתובים וקבועים יש שנוי בהם •בבל לארץ ישראל בחסרות ויתרות ובפתוחות וסתומות ובפסקי הטעמים ובחתוך הפסוקים. Vergl. dazu die Erpektoration des Vers, von חלוק הקראים והרבנים (bei Puisker p. 102) ראו חלופי מערבאי ומרגחאי בחורה, זה אומר בכה־ווה אומר בכה, מה שילמור זה חסר, ילמוד זח מלא .. מה שילמור זה תיבה אחת ילמור זה שתי תיבות, מה שילמור וה במסורת ילמור זה בטעם וכן הרבה אחר למערבאי ואחד למרנחאי ובו׳. Dieses Zeugnis) von dem Gaon Zemach stammt aus dem Ende des neunten Jahrhunderts, entweder von gemact) b. Paltoi (872—890) oder Zemach b. Chajim von Sura (889—896); (vergl. Graetz Geschichte d. Juden V S. 526, 528). Diese masoretische Fluktuation dauerte in rabbanitischem Kreise noch lange fort. Maimuni sah sich dadurch veranlaßt, einen Codex, welcher nach ben Ascher corrigirt war, zu Rathe zu ziehen (Hilchot Sefer Tora VIII 4). Es läßt sich noch ernritteln, welchen Codex Maimuui als Correktiv für die großen und kleinen Spatien (פתוחות וסתומות) benutzt hat. Sapir hat ihn allerdings mit den: von Aleppo identificirt, aber ohne Beweis. Maimuni giebt all, daß es der in Egypten bekannte Bibel-Codex war, der viele Jahre in Jemsalenl war und dazu biente, die Codices nach demselben zu rektificiren, weil ihn Ben-Ascher corrigirt und viele Jahre genau arrangirt hat — wie sie tradireu. Auf diesen Bibelcodex habe er sich verlassen: הספר הירוע במערים שהוא כולל כ״ר ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים, ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר, ורקדק בו שגים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו. Irre ich nicht, so ist darunter derselbe Codex zu verstehen, welchen Salomo בן בויעא für Israel aus Bassora nach Aaron ben Ascher copirt hat (o. S. 6). Meine Beweise sind folgende. Dieser Codex, der noch heute in Aleppo vorhanden ist (nennen wir ihn Codex Aleppo), ist ursprünglich