Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1870-01-01 · Heft 9 · p. Seite 406

406 Die zweite Uebersetzung des Saadiahirischen Buches Beide Uebersetzungen sollen jetzt nebeneinander gestellt werden und es Herausstellen, daß der Tibbouide weder ungeschickt, noch unrichtig übersetzt hat. Jbn Tibbon (©. 73). ומתועלות אסור אכילת קצת בעלי חיים שלא ידמום לבורא כי לא יתכן שיחייב1) לאכול מה שהוא דומה לו ולא לטמאו, ושלא יעבר האדם מאומה מהם כי לא יתכן לעכור מה שהושם לו למאכל ולא מה שהוש׳ אצלו טמא כוי Uebers. Nr. 2. ויש באסור2) קצת אכילת הבהמות, אהת כרי שלא ירמה אותם לצורם מפני שהם אסורים ונבוים ומפני שאי אפשר שיתיר היוצר עבריו אכילת ממש הדומה לו וגם אי אפשר שיטמא אח הצורה אשר היא כראותו ובצורתו, ולמען אשר לא יעבד אדם אחת מהם ולא יתפלל להם מפני שאי אפשר לעבד מה שהוא אוכל ומה שהוא מטמא וכי. Was Saadiah hier sagt, ist leicht verständlich, nämlich Gott habe einen Theils) der Thiere für unrein erklärt, den andern zu essen gestattet; hierdurch sei es unmöglich geworden, 1) ein Thier zum Idol für Gott zu gebrauchen, oder sich Gott in seinem Bilde vorzustellen, 2) ein Thier göttlich zu verehren, oder ihm einen religiösen Kultus zu widmen. Eine erhöhte Bedeutung gewinnt unsere Uebersetzung noch dadurch, daß sie an Orten, wo Saadiah auf seine anderwärts ausgesprochenen Ansichten verweist, zuweilen paraphrastische Erläuterungen giebt, welche wahrscheinlich aus der Quelle geschöpft sind. Da solche Aufklärungen nicht grade sehr zahlreich sind, so soll hier jetzt als Probe eine nicht unwichtige für die Geschichte der Religionsphilosophie interessante Mittheilung vorgelegt werden, obwol hierzu ein wenig weit ausgeholt werden muß. Es ist genügend bekannt, daß die göttlichen Attribute in ihren verschiedenseitigen Beziehungen der Tummelplatz waren, auf welchem die schwersten und hitzigsten Kontroversen geliefert worden sind. Das Moment der Einfachheit, welches bei der spekulativen Ent- י) Das Wort שיחייב hat keine große Schwierigkeit, wenn auch שיתיר bester zu לאכול, aber dann nicht zu ל פו מ א gepaßt hätte. *) Muß wol heißen: אכילת קצת חבחמות. s) Die deutsche Uebersetzung nimmt hier קצת בעלי חייט als ״einen Theil des Thieres," während es in der That bedeutet: ״ein Theil der Thiere," eine Art. cf. bald darauf ומתועלה הרחקת שכיכה קצת הנשים.