Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1869-01-01 · Heft 9 · p. Seite 389

der Pentateuch-Perikopen-Verlesung. 389 der dazu zugelassen wurde, die ihm zugetheilte Perikope selbst gelesen hat. Der Eifer, Organ des göttlichen Wortes zu sein, oder der Ehre vorzulesen, theilhaftig zu werden, war so groß, daß manche Streitigkeiten vorkamen, und daher die Rang-Ordnung der Priorität und Posteriorität eingesührt werden mußte. Damit der Vorleser die Perikope geläufig und' mit Berständniß lese, war es Usus, daß er sich dazu vorher präparirte. Man gestattete daher ausnahmsweise Knaben, sich am Sabbatabend für das geläufige Lesen der Perikope bei der Oellampe vorzubereiten/) was sonst verboten war. Diese Prüparation wurde später, wie Alles, so tibertrieben, daß verlangt wurde, die Perikope sollte vorher zwei oder drei Mal durchgenommen werden?) Ein Utt־ wissender, der nicht selbst lesen konnte, wurde der Ehre, das Wort der Thora Anderen lautbar zu machen, nicht theilhaftig. Solche Ignoranz kam allerdings nur in Gemeinden der Diaspora vor; daher bestimmte die Halacha, daß, falls nur ein einziger Kundige in der Gemeinde vorhanden ist, derselbe die ganze Sabbat- Perikope onsuits lesen sollte?) Noch im zehnten Jahrhundert gestattete Saadia nur ausnahmsweise, einen unwissenden Ahroniden oder Leviten zur Verlesung zuzulassen, wenn er wenigstens dem Beistand (חזן) Wort für Wort folgen kann?) Von einer Ver- ') Tosifta Sabbat I.ר׳ שמעון בן גמליאל אומר תינוקות מתקנין פרשיותיהן בלילי שבת לאור הנר. Etwas prägnanter tautet der Passus babli Sabbat: התינוקות של בית רבן היו מ ם ד ר י ן פרשיותיהן וקורץ לאור הנר. 2) Tancliuma Sect. ויתרו spätestens ans der gaanäischen Zeit: מעשה בר׳ עקיבא שקראו החזן ברבימ לקרות במפר תורה ולא רעה לעלות. אמרו לו תלמידיו . . . ולמה נמנעת מלעלות? א״ל העבודה לא נמנעתי לקרות אלא על שלא סדרתי אותה פרשה כ׳ ג׳ פעמים. שאין אדם רשאי לומר דברי תורה .לפני הצבור עד שישפוט (.] שיפשוט) אותה כ׳ ג׳ פעמים בינו לבין עצמו ף Jerns. Megiiia p. 75b.: הלועזות לא נהגו בן אלא אחד קורא את כל הפרשה כולה. היה יודע אחר את הפרשה קורא את כולה. ז׳ יודעין ג׳ פסוקין כולהון קראי. 4) Saadia bei Abudrihain Abschnitt תפלה של הול. Es heißt das.: וכתב ר׳ סעדיה שאם הם צריכין לזה האיש שאינו יודע לקרות שיעלה לפי שהוא כהן או לוי ואין שם אחר זולתו. יראה שליח צבור אס שיקרא לו מלה במלה יודע לאמרה יכול לקרות. ואם לאו לא יעלה.