Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1869-01-01 · Heft 6 · p. Seite 267

zur Bezeichnung anonymer Autoritäten. 267 wegs eigene HalachischeMeinungen, sondem Thaisachen, allgemeine Regeln und höchstens bereits angenommene Entsch ei dun gen über religiöse Fragen berichten. So heißt es 8abb. ,אמר ליה ההוא סבא כאן קיצץ בן זכאי תורמוסי תרומה .«34 also bloße Mittheilung eines Faktums. Zu beachten ist hier noch, daß ״jener Greis" auf die allgemeine Frage א״ר יוסי איכא sich meldet. Ferner lebam. 102 a: א ע ש רירע פעם אחת הלכהי לנציבין מצאתי וקן אחד אמרתי לו כלום אחה בקי בר׳ יהודה בן בתירה אמר לי הן ועל שולחני הוא חריר כלום ראית שחלץ ביבמה אמר לי ראיתי שחלץ הרבה פעמים וכו. Also auch ein Bericht über ein Faktum. Siehe ferner Lclub. 77 b: א״ר יוסי שח לי וקן אחד מאנשי ירושלים כ״ר מוכי שהין הן וכו׳. Hier wird eine allgemeine Medicinische Regel angeführt, die alte, wenn auch ungelehrte Leute, wohl aus Erfahrung wissen konnten, wie es mit unseren Kalenderregeln der Fall ist. (Aus der Parallelst. Aiär. Wajikr. par. 17 geht noch deutlicher hervor, daß bei ״jenem Greise" nicht an einen Gelehrten zu denken ist: ארשב״ג פ׳א הייתי מהלך בדרך מטבריא לצפור׳ מצאני וקן אחר ואמר לי כ״ר מיני שחין הן וכיו׳. Vergl. ferner Brach. 55 b. א״ר ביזנא בר וברא א״ר עקיבא א״ר פנרא א״ר נחום א״ר בידים משום וקן אחר ומנו ר׳ בנאח כ״ד פותרי חלומות היו בירושלים פעם א׳ חלמתי וכו׳. Auch wiederum Bericht einer Thatsache (die Erklärung ומנו ר׳ כנאה beweist für die Bestimmung des Ausdruckes וקן אחד Nichts, da dergleichen oft sehr späte Zusätze sind, die noch nicht einmal Raschi vor sich gehabt. S. Brach. S. 30d. דרש רב חסדא משום רבעו ומני דב und das. weiter unten ררש ר׳ נחמן משום רבעו ומנו שמואל, wo an beiden Stellen Raschi die Namen Rab und Samuel erklärend anführt, sie also im Texte offenbar noch nicht gelesen haben kann. Einen Beweis dafür liefert außerdem die Stelle Brach. 30h. ר׳ יצחק בר אבדימי משום רבעו וכו׳. Hier findet sich der Name des ״Lehrers" im Texte nicht, dagegen giebt Raschi den Namen Rab's an. Aus Raschi ist dann erst an anderen Stellen der Name in den Text gekommen?) Bgl. noch Chul. 28b: אמר ליה ההוא ') Wir sagen wohl nur Bekanntes, wenn wir daran erinnern, daß in ähnlicher Weise auch das abschließende והלכתא ein später Zusatz (s. Raschi CM. 49 a.: ובישיבה אחרונה נפסקו ההלכות und Lotul). 56 a.: הש״ם