Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1867-01-01 · Heft 12 · p. Seite 465

Einige handschriftl, Briefe von Jonathan Eibeschütz. 465 שהיו בזמנו בפ״פ צעקו עליו ועל אמרותיו דברי הבאי ואין טעם בריר רולטות . כל חכמי טעהרין וארץ הגר ישמרם השם ידועים כי הם שקדו על תתורת ויראה לומדי תורה לשמה מתוך הדחק שייף ועייל ונפק והם מלאים חכטר־ו כריטון אפם אינם מפעפעים כדרכו ורעות רוח נקטה ביה אני הוא הרואה ואין נראה מבחוץ ומבפנים חכמתו . כי חיבוריו זולת מה שלקט וגנב הוא אתו הכל שטות תנוקות ממשמשין בו בטעותו ואידיו נתתי רשות לתלמידי כבר הדפיסו עליו לוח הטעות אין מקום בלי טעות והעליבם דבר המעיד על חסרונו בחכמה רק הואיל וקרא שמו אדנות ומתנשא בלבו אני הוא השליט וטי בעל דברים מרחוק ומקרוב יגש אלי הנשמע כזה מעולם מה אמר לרוב חכמי פולין וליטא ורבנים ד^איטל־1^ הרב הגאון מה״ו משה חעגטשין המובהק בדורו וחכמי וויניציאה כתבו וכתבם כאן ח״ל־1 מבורר בכל ואין בו מהכחש והכזב שחזרו בו מאגרת הראשון בשמעם כי החרמתי כת שץ ימ״ש כי מעתה אין עלי שום טענה וכל ארם חייבים בכבודי ולא יהיה מהזיק בריב. ויותר מזה החזיקו חכמי לב ליוורנא יתנו עדיהן ויצדקו על צבאם ראשי אלפי בית ישראל להם הגבורה בתורה ובפרט בחכמת הנסתר רבני גאוני קוגסטאג׳ רבתי בעם ורעות ישרות ה' ישמרם והם הצדיקו וכתבו ודרשו בזכותי וטובתי והטילו חוב גמור על כל איש ישראלי לבקש ממגי מטו וטחילת פנים בל אהיה קפדן. וא״כ איפוא כמה גברה עזות בישראל לומר לבוא אל המלך יר״ה בדברי שקר ומרמה כי אין תבונה אחו ומגנה האטת בשטותו וכזביו חומה פרוצה ואחרון הגריל אשר גדלו באשו וצחנתו כעשן הכבשן לדבר דברים עלי אשר לא נאות לקל שבקלים מדוע לא יבער הסנה ויצא אש מן השמים ויכלה למי אשר העול אתו או יבא בעל כרם ויתבע עלבון התורה ולומדיה ויכלת הקוצים מהכרם והו4ח עקא בגידוף דרבשקה אשר כתב שאין ל־יסמוך ע4 הוראתי * ת״ל זה ארבעים שנה אגי טורה ויצא הוראתי כקרב ישראל בקהילות קדושות מלאות חכמים וסופרים ונתפשט הוראתי מעולם לא פקפק אחד בדבר ולא נמצא בי לזות שפתים בשום אופן. והוא אם כי כהוראותיו בפ״פד היו מועטים כי היו אחרים משארי בעל־יי הוראות מ״מ מה שהורה היה קידיקוד' היתר טומאת כדגים . טעה בפירש המשנה ברב שהוא גמור כאשר בררתי טעותו בהיותי שם בפגי כל חכמי לב פרץ גדרן של ראשונים . וא״כ מה לך לנגעים לחפש בקמיעות דברי שטות ברר נא דבריך ישידיחו ׳דיחכמים שליטים אם יצדקו דבריך לטהר טמא ב״עוה בגובה אפו בל ידרוש ש״ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וכי לקחתי שני הגר״י(?) בשבת לטהר אשה לבעלה כאשר עשה בפ״פ כאשר גלוי? הלא אתם סמוכים לשם דרשו נא אם אין הדברים כהווייתן. והקיל