Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1867-01-01 · Heft 12 · p. Seite 464

464 Einige handschriftl. Briefe von Jonathan Eibeschütz. כאלה איה דובר שקרים בשקר מפורסם? בכל הרבנים אשר אתי אפילו קורבא רחוקה?־*דון ע״פי הדין n'S בהו ושאר בשרי ה״ה המאור הגדול »"בד דמיניציאה שבקש ג״ב?־1ההר□ אמרתי לו היותך עצמי ובשרי שתוק. וכל־1 הרבנים אין קורבא רחוק אפי, רק ת״ל קורבא דאורייתא אשר שמעעתי מבדרין בעלמא ולא יהיה תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלכם בלי ראייה מהתורה והש״ס ופוסקים . דבר ונהפך הוא כי הוא וסיעתו החותמים על־1 נייר מחוק הרב מאמשטרדם אשר הוא גיסו של הרב מעורר מדנים ובפרט ע״ז ידוו כל לב איש לבוב שהעיד כי הרבנים אשר אחי הם אינם יודעים בדבר הזה . הד שמים חושך לאור ואור לחושך. הרב ממיץ שהוא בסיעתו העיד בכתבים להרב המקוב?-1 רבי שמואל מ טי נש ט ר שאין h• יריעה בתחילה־, ובסוף בדברים כאלה ומכ״ש הרב מאמשטרדם ונודע לכל ־ וכאשר יש להתברר מתוך שיר שלו שעשה על חנוכת בה״כג אשר קלקל. נתיבות הספירות ויחפה על ה' דברים בקראו אל (כענן כעץ?) דברים הנוטים לכת המינים וכופריכם באחדותו ימ״ש . לעומת זה רוב רבנים אשר הסכימו עמי שלימים הם בחכמה זו הרב מטינסטר הנ״ל הרב המקובל הגדול בעל ברכת אליהו החסיד הגאון הגדול טה״ו שמחה פאפרש מלבד הרבנים דאיטליא ותוגרטא והוא חשב לגנוב דעת הבריות בכתביו כתב סיגים ואיך לא ילט פניו באדרתו מפני הבושה באגרת הראשון כתב שתינוק דלא חכים ולא טפש ירגיש בו. ועכשיו אומר כי לא רבים יחכמו לדון בוי ולהורות ואם מודה על האטת כי הדבר. אין כ״כ גלוי וצריך בירור והכרה טפי חכמי לב ולא תורת כל אחד בידו א״ב איפו למה ישיחו בו יושבי שער ובינת נבונים יסתר וחכמת ספרים יסרה ולמה לא גער במדפים ספר הטירוס לומר כלה מעשיך כי אין הדבר מסור לקלי דעת? ועל שלשה אלה רגזה הארץ אשד יקרה רעים אשר לא הגיעו לפלגות גדולי חקקי לבב לעשות הסכמה ע^י ואותי?־1א דרשו וישאבו פי,מקובלים אנחנו לך לדיינים ופקו פלילה הדין תורה ומשפט אמת ויצא משפט מעוקל . ות״ל האטת עד לעצמו כי ברבים עמדי הוא עצמו בחב לחכמי פראג ולהרב מהו' שמחה פאפרם ותאר אותם בחוארים חשובים אף כי קבל די רוח יתירה ביה אין חולק שום מעלה יתירה לאדם וכאשר השיבו לו והסכימו עטי כתבו אגרת ארוכה בתוכחת מגולה ור»יה ברורה יתנו עדיהן ויצדקו וכל דבריהם בשכיח1 הקודש מיוסד לא טצ» מענה לדבריהם ויהי כמחריש ולא זכרם תחת לשונו ויהיו בעיניו כקוצרים ולמה לא השיב ובירר תשובה מוכחת לדבריהם ועל חכמי לב בפראג הנ״ל א״צ ראיה, כי הם מפורסמים בתורה ויראה והעמידו תלמידים הרבה . וזה הגבר ערירי לא הצליח מעולם לתלמיד אחד כל התלמידים