Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1867-01-01 · Heft 12 · p. Seite 463

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
16 (1867)
Issue
Heft 12
Article
Einige handschriftliche Briefe von Jonathan Eibeschütz
Date
1867-01-01
Page
Seite 463 (sequence 4)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
66% known words query
IRI
…/2829132-2829346-2829359-2863284--10978-2863324
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

Einige handschriftl. Briefe von Jonathan Eibeschütz. 463 שיש בו חטא ופשע לחלל שם שמים ברבי□ ולבזות התורה!?־*ומדיה בעיני המון עם בע״וה. היכופר עון הלזה היש תרופה לפשע הזה? והוא בא אלי בטענות שאין בו ממש בסתרי לשונת ויתר שקרים ולא יוכל למצוא בי שום חטא ועון ופשע והוא גלה סכלתו לחלל ש״ש ברבים חטא ומחטיא הרבים וליתן חרף ביד הטוני עם. יאמר נא איה מקום בינה . דרשו נא מעל מפר שראוי לעשות כך . ולא אאריך לברר היפוכו מתוך הספרים ולאמר אישי גאון גדול קרא נא בפיך שמא לא למדת או שמא שכחת . כי הוא כפתן חרש יאטים אזנו וכל־* דבריו הם כמעתיק אגרת שנשלח לו מפה והוא העתיקו וחתם שמו. וכל אשר יראה לשון אגרת יבחין כי הכותב אינו בקי עברי ופסוקי ת״נך כלל . אר לאותו בושה מכריע ואומר שהוא וסיעתו ידון כי הטה יודעים לרפות שבר על נקלה והוא תואר לנביאי שקר אשר חזו משאות שוא ומדוחים . ומלבד שהם רעים וחטאים גוזר ואומר כי המא ידון את ביתי דווק^י־ז הס•־! וסיעתו מ־*א אחר . הנשמע כזה מעולם שיתקע אדם עצמו לדין! ואיתא משנה כל החושך עצמו מדין וכוי וכתב הרמ״בם גדולי חכמים בורחים היו מלהתעסק בדיני נידוי ת״ח וכיוצא. ואל־יו הייתי טתפצר בו שידון בזה היה ל־*ו?-יומר כבר וקנתי ס־הין משיבים זקנים בסנהדרין אף כי שאין לו להכניס את עצמו בורוע. וכי 4הין שופטים בישראל זולתו? האתו תמות חכמה ח״ו לא אלמן ישראל וא״כ איפוא עלה מחשבתו של (.?.) ולא <ד*שם שמים ושוויה נפשיה הדרייסא. כי באגרת הראשון הטובהל כתב לי שאקח ואבחר לי גי רבנים להציע דברי לפניהם ות״ל תחת שלשה יש לי רב רבנים ושיזמים וקצת□ גדול־1ים ממנו בתורה וביראה אוהבי אמת ושל*ום רודפי צדק יבקשו ענוה אינם מחריבי□ כרכים כביצת בר יוכני הזה ששני ראשיו חדים בסימנים לאו דאורייתא ויונה דדמיא לעורבא שקרא קאמר וכל עורב לטינהו להביא סנונית לבינה ואצבע יתירה לקלוט מאויר תלתא הדדי בכולהו מנשרים קלו . אך כעת בראותו כי לא נעשה עצתו אשר יעץ בדבר פעור לבלי חוק התורה והיראה חשב עצתו לכתוב כתובת קעקע לקעקע טירת כסף ובירת ישראל* ל־יהיות מפריע הע□ מעבודת טלכא בשמיא וארניא ומסית העם למרוד ברת המלך החסיד דעניטרק ירייה והפך דברו. כי הוא יסד שלא לדבר ממני לרעה והוא כתב בין לרעה בין לטובה וכל דבריו הם אגרת מרד למרוד במל־יך ירייה ואת מצותו רהפיר מסית ומריח יושבי עירנו מבלי לקיים דת המלך וגורם ח״ו תקלה לכלל ישראל כי הוא וסיעתו יעשו נגד דת המלך לררוף אותי אשר לא צוה . הנשמע כזה מעולם אשר בגובה אפו בל ידרוש כאלו אין אדון לו ויוסף במכתבו אשר כתב מכאוב . כי הרבנים אשר הם בצדי הם קרובי וגם אין להם ידיעה בדברי□

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.